תכנים לקריאה נוספת
הכהן והישראלי
אם מטרת ברכת הכהנים היא שבשעת הברכה אראה את הכהנים כשפניהם מולי והם ישמשו לי כדוגמא אישית להיות כמותם,קודש לה',ובכל פעם אקבל חיזוק ותמיכה להשגת המעלות המידותיות והמעלות ההגיוניות, ובקירוב עצמי אל קוני, הרי זה לועג לרש! כי הרי אני בניגוד לכהנים כבול בעול הפרנסה?! ולעולם לא אזכה כל חיי להתמיד בקודש כמותם! אינני מקבל תרומות ומעשרות,מתנות כהונה,ביכורים וכו' אני חייב לעבוד בנחלתי למיחייתי! וכן לאידך גיסא,הרי לא לכל הכהנים יש את היכולת להשקע בקודש כל ימיהם! וגם רק פעם בשנה יש להם משמרת+שלושת הרגלים? וכי אין זה דומה לעולם החרדי שאף מי שלא ניחן בהתמדה בלימוד כלוא בין כותלי בית המדרש?
האם כהנים צריכים לעמוד ישירות על הרצפה בברכת כהנים?
א. מבואר בהל' שביתת עשור שגדר 'יחפים' זה גם כשעטוף בבגד: "וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו, ומרגיש שהוא יחף". מניין שיש להחמיר בזה יותר בגדרי נשיאת כפיים?
ב. איפה נרמז בהל' נשיאת כפיים שחייבים לעמוד על הקרקע ממש? פשט המציאות שמזכיר רבנו הוא שבית הכנסת מרוצפת שטיחים או מחצלות, כמבואר בהל' ע"ז בעניין השתחוויה, ובעניין הל' בניית בית הכנסת. אם היה שמץ של בעיה בכך, היה לו להודיענו זאת שנשיאת כפיים היא לכתחילה דווקא בעמידה על קרקע ממש.
האם כהן שבאמצע תפילת עמידה צריך להפסיק כדי לשאת כפיים?
כהן שמסיבות כלשהן מצוי בעיצומה של תפילת העמידה - האם חייב לעקור רגליו ולהצטרף לאחיו הכהנים שעלו לדוכן ?
כיצד מתקיימת ברכת כהנים פנים בפנים אם אסור להביט בכהנים בשעת הברכה?
לגבי ברכת כהנים והסתכלות על הכהנים:
הרב הזכיר בהלכה שישראל כביכול לא יכול לברך ברכת כהנים לטובת חברו, כמו שכהן מברך. אולי אם הבנתי נכון.
אבל בהמשך הרב התייחס שכן אדם יכול להסתכל על הכהנים. למה? הרב מסביר שאדם שמברך את חברו ומסתכל בו.
לאחר מחילה מכבוד הרב, לא מסתכלים על הכהנים.
צום י' לטבת שחל בערב שבת, היש בתפילת המנחה נשיאת כפיים?
מהו הסדר הרצוי למועדי התפילה בנסיבות אלו באופן של קיום דיני התענית ללא פגיעה בקדושת השבת?
האם יש נשיאת כפיים גם בתפילת מנחה הסמוכה לתפילת ערבית האמורה להסתיים עם צאת הכוכבים?
מה ההבדל בין ימי צום שנקבעו ע"י חכמי ישראל לבין ימי צום הנקבעים לאור בצורת או צרות אחרות?