כהן בן שלוש עשרה ויום אחד שהביא שתי שערות, האם רשאי לשאת את כפיו?

באלו נסיבות נפטור אותו ממצווה זו ובאלו נסיבות חייב לשאת כפיו למרות צרידותו?

מה נשתנה דין ברכת הכהנים שחובתה בקול רם מדין התפילה שחובה לאומרה בלחש? 

מהם גדרי הריגה בשוגג המונעים מהכהן לשאת כפיהן לפי הרמב"ם והן לפי השו"ע?

האם מוהל כהן רשאי לשאת כפיו למרות שהנימול נפטר? מתי ובאלו נסיבות יחשב ההורג בגדר אנוס?

האם ברכת כהנים מסורה אך ורק לכהנים וטעונה נשיאת כפיים באופן מיוחד ותנאים נוספים?

היש הבדל בין המתכון המיוחד למצוות נשיאת כפיים ע"י הכהנים לבין ברכת הדיוט בלשונות מפסוקי התורה?

כיצד התורה מאפשרת לכאורה התיווך של הכהנים בין ישראל להקב"ה בניגוד לתפיסה היסודית שביהדות השוללת מכל וכל פניות עקיפות אל ה'?