סוכות

לכבוד הרב שלום וברכה.
שאלתי: כת"ר בהל' סוכה (פ"ה ה"ב): "... אבל אם עבר וסיכך בדבר הנובל, או בדבר שריחו רע - כשרה. שלא אמרו אין מסככין באלו אלא כדי שלא יניח בסוכה ויצא...". הכס"מ הביא את דעת הר"ן הסובר שדין דפנות כדין הסכך. ציטט דבריו מורנו הרב יוסף קאפח זצ"ל, לא חלק ולא פסק. האם ישנן עוד נפק"מ? האם הסכך הוא דוגמא בלבד ובעצם דין זה מתיחס לסוכה עצמה?
תודה רבה לכבוד הרב.

לק"י, שלום כבוד הרב, מחצלת קנים בה הקנים קשורים אחד לשני בחוט מתכת. א. האם נדון אותה לפי דין "ערב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו" או שמא לפי דין "סכך בזה לעצמו וזה לעצמו זה בצד זה"? שהרי אין כאן עירבוב בין סוגי הסכך וניתן להבחין בברור היכן נמצא הכשר והיכן הפסול. ב. האם בדין זה יש הבדל אם החוט עשוי ממתכת, מצמר או חוט כותנה, הרי כולם פסולים לסיכוך? בברכה

לרב שלום. מדוע השו"ע (סי' תרמ"ה, או"ח) לא פסק גמ' מפורשת (סוכה, לב' א') בשם ריב"ל, שלולב שניטלה התיומת, פסול? אודה לרב אם יענה לי במהרה, תודה רבה.

כבוד הרב שלום וברכה! בספר זמנים בפרק המדבר על שמחת בית השאובה מפרט רבינו את השמחה שהיתה בבית המקדש ובסביבתו, שם מציין רבינו כי מי שהיה רוקד ומכרכר אלו הרבנים הגדולים, חסידים ואנשי מעשה, וממשיך רבינו ומציין ששאר העם בא לראות ולשמוע בלבד. יתירה מזאת הבנתי בדברי רבינו כי יש בזאת גאוה לחשוב את עצמך וממילא להגיע למצב של ריקודים באותו הזמן והמקום, ורבינו מביא את דוד כדוגמא לכך שהשפיל את עצמו (במובן החיובי). שאלותי הן:

שלום לכת"ר לא ברור לי מלשון רבנו מה היא האכילה המחוייבת בסוכה. כתוב "פת" ודווקא דרך קבע שזה כביצה פחות או יותר. מפשט הלשון משמע גם פת לחם רגילה שמברכים עליה המוציא, וגם פת הבאה בכסנין. אך מה דין איטריות? או מיני תבשיל או דגני בוקר שאינם פת אך ברכתם מזונות, ואינם בגדר "פירות וקליות" כלשון רבנו בסיפא של ההלכה? ומה המקור לכך?

שלום לרב
1) מה דין הדס לדעת הרמב"ם טפחיים שוטה, וטפח עליון משולש?
2) אם פסול, האם יש לו תקנה על ידי הורדת העלים השוטים?
תודה רבה.

האם לבוד הוא חיוב בסוכה או תוספת הידור וחיזוק בפרט כאשר הדפנות הם מיריעות?
וממילא האם אדם שלא שם לבוד ויריעות סוכתו חזקות דיו שלא מתנתקות מרוח מצויה ואף יותר מכך צריך לחשוש לכשרות סוכתו?

לק"י שלום כבוד הרב, בספר "עדות" כותב יהודה רצאבי (עמוד 178) שמורי יחיא קפאח התקין לגבי קידוש ליל שבת: "פיוט שלום עליכם אין אומרים לפי שהוא מיוסד על הקבלה. הקידוש נעשה מיושב כפי שיש להסיק מדברי הרמב"ם שרק בסוכה מקדשים מעומד (הלכות סוכה ו' י"ב)" 1) עד כמה שידוע לך, האם מורי יוסף קאפח נהג לומר פיוט "שלום עליכם"? האם יש חשש לפסול כלשהו בפיוט (כמו "בריך שמיה")? 2) בסידור "שיח ירושלם" בהלכות סדר קבלת שבת, הלכה ט' (עמוד קח) כתב מורי יוסף קאפח:" ... ומקדש מעומד (כמו שהעידו גם משמו של הרמב"ם). בשם הרמב"ם העידו לומר רק "ויכולו" מעומד.

לחבר שלי קשה לישון בסוכה מכיוון שהוא גר בקומה חמישית (ללא מעלית) וגם הסוכה עצמה היא על החול (מאחורי הבניין תחת כיפת השמים) ולא הכי נח לו. האם סוכה שפיזית ניתן לישון בה אך לא נח - כשרה לרמב"ם? האם הוא נקרא מצטער שפטור משינה?

שלום וברכה
בחיפושי אחר תשובה לבעיה שאני מסופק בה ראיתי תשובה של הרב לעינין מחצלת קנים מושחלת בחוט ברזל שהדבר איננו כשר לסכך בו את הסוכה.
לעומת זאת קראתי בקיצור שולחן ערוך של הרב רצאבי בסימן קט"ו סעיף ד שמעיקר הדין מותר להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה!
לכן שאלתי היא אם המחצלת כשרה או לא , ואם לא האם ניתן לסכך מעליה סכך כשר ( כך שהחוט ברזל המושחל בתוך המחצלת נהפך להיות מעמיד דמעמיד)