כיצד יש לפעול הלכתית לאור פריצת המלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה?

הרמב"ם כותב רמב"ם בהלכות דעות פרק ה הלכה ב כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו, ולא יאכל בחנות ולא בשוק אלא מפני צורך גדול, כדי שלא יתגנה בפני הבריות, ולא יאכל אצל עמי הארץ ולא על אותן השלחנות המלאים קיא צואה, ולא ירבה סעודותיו בכל מקום ואפילו עם החכמים, ולא יאכל בסעודות שיש בהן קיבוץ הרבה, ואין ראוי לו לאכול אלא בסעודה של מצוה בלבד כגון סעודת אירוסין ונישואין, והוא שיהיה תלמיד חכם שנשא בת תלמיד חכם, והצדיקים והחסידים הראשונים לא אכלו מסעודה שאינה שלהן. *האם אסור לאכול במסעדות? מה גדר מסעדה לפי הרמב"ם האם אלו ששולחנותיהן בחוץ (שאסור) או אלו שגם בפנים (ומותר)?

שלום כנהר רב, יורנו כבודו לעניין צלב הנוצרים המוכר לנו בימינו.
1. האם מדובר בעבודה זרה. על כל השלכותיה לענייני האיסור כולל שימוש בדמיה.
2. באם לא, מהו לילך בו (בשרשרת צלב) במקום הסכנה בין הגויים ע"מ שלא להתבלט?
3. בלי כל קשר, שמעתי שישנה תמונה של הרב קוק ז"ל שבה הוא מצולם עם צלב תלוי לצוורון מעילו, מתנה שקיבל מהמושל הבריטי. האכן כן?
תודה רבה עשהאל

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. תפילה.
א. ידוע שהאמהות של הכהנים הגדולים היו נותנות אוכל ומטעמים לרוצחים בשגגה, כדי שלא יתפללו שבנם ימות. נמצא, שאם אדם מתפלל לקב"ה, שיהרוג את פלוני אלמוני, ה' יאזין לתפילתו ויבצע את בקשתו. האם כך הדבר? ואם נאמר שהקב"ה לא יאזין לתפילתו, מדוע האמהות של הכהנים הגדולים נותנות לרוצחים בשגגה אוכל ומטעמים?
ב. מדוע עזרא ובית דינו ראו לנכון, לתקן לנו את תפילת שחרית ומנחה כנגד הקורבנות. (בוקר ובין הערביים) מה כל כך מיוחד בקורבן התמיד שעשו כנגדו תפילות?

שלום וברכה לכבוד הרב!
קבלתי באיזו הסברה שבועית בנושא תרומת איברים בצבא שובר להצטרפות בכדי שיהיה לי כרטיס תורם בעמותת "אדי". דומני שתרומת איברים מותרת על פי ההלכה ואף היא מצווה גדולה. בעקבות זאת ברצוני לדעת מה כבודו חושב בעניין?

1. לא ברור לי מיהם הקרובים שעליהם לא חל איסור נגיעה (דודה, בת דוד, סבתא, אחות וכו').
2. בנוסף, מדוע על חלק מהקרובים חל איסור נגיעה. הרי אין שום מחשבה אפילו לכיוון אסור. לא הגזמנו?
3. מה אומר השו"ע בענין, ומה מכך הוספות של פוסקים אחרונים?

במסכת שקלים דף כב עמוד א' כתוב: "אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומות ומעשרות בזמן הזה ואם הקדיש או העריך או החרים או הגביה הכסות תישרף הבהמה תיעקר כיצד נועל בפניה הדלת והיא מתה מאיליה והמעות ילכו לים המלח" בקטע זה אנו רואים יחס קשה כלפי הבהמה. נועלים אותה עד שתמות ברעב. כיצד ניתן להסביר יחס זה אל מול חובתנו להיות רגישים לצער בע"ח ובמיוחד לאור ההחמרות בדיני שחיטה (סכין שאינה חדה דיה מטריפה את השחיטה. הטעם לכך צימצום סבל הבהמה הנשחטת)?

שלום הרב,
רציתי לשאול מהו היחס של בני עדת תימן לעניין שליחת טופס לוטו. האם זה מותר? או שיש מקום לאסור מצד גזל דרבנן? אציין כמה עובדות:
1. ההגרלה אינה נערכת בשבת
2. יש לי ידיעה ברורה שהסיכויים לזכייה הם נמוכים
3. אני ממלא רק שני טורים בשבוע באמונה שהשפע מגיע מאתו יתברך והטופס שאני שולח הוא רק צינור לקבלת הכסף בברכה,