מי שרגיל לשמח אחרים במשלוח מנות מגיע לפורים בתוך שנת אבל על אמו. האם האבלות משנה את חובתו, והאם עליו לבקש שלא ישלחו אליו מנות? החיוב במצוות פורים נבחן בנפרד ממנהגי האבלות, וגם לבני הבית המקבלים את המנות יש מקום בבירור.
🎧 האזינו לבירור חובת האבל במשלוח מנות, קבלת המנות וההבחנה בין אבלות לפטור של אונן.
האבל חייב במשלוח מנות
אדם הנמצא בתוך שנת אבל על אמו חייב במשלוח מנות בפורים. אין זו רק רשות להמשיך במנהגו לשמח אחרים: האבלות אינה פוטרת אותו ממצוות היום. הוא חייב במקרא מגילה, בסעודת פורים, במשלוח מנות ובמתנות לאביונים.
מנהגי האבלות אינם מבטלים את המצוות
מנהגנו הוא שהאבל נוהג אבלות גם כאשר פורים חל בתוך שבעתו. אצל מרן ובמנהגי אשכנז התגבשה הבחנה בין אבלות בפרהסיה לאבלות בצנעה, בדומה לשבת. בתשובה נזכר גם הבירור שנעשה בשינויים בדעת מרן בעניין זה. אין לטשטש את ההבדל במנהגים, אך לענייננו, בין כך ובין כך האבל חייב במצוות.
יש להבחין בין אבל לבין אונן שטרם נקבר מתו. האונן פטור מן המצוות; לאחר הקבורה האבל חוזר לחיובו, מלבד החריג של תפילין ביום הראשון הנזכר בתשובה. אין להעתיק את הפטור שבזמן האנינות אל שנת האבל.
החיוב במקורות ההלכה
בשולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצו סעיף ו, מובא חיוב האבל במשלוח מנות בלשון יש מי שאומר. ביורה דעה סימן תא סעיף ז מובא החיוב במפורש, גם לפי המנהג שאינו נוהג אבלות בפרהסיה בפורים. שתילי זתים, על הסעיף באורח חיים, מבאר שהאבל חייב במצוות, וממילא חייב גם במשלוח מנות.
גם החובה המובאת מן הרמב״ם לשלוח לחברו שתי מנות של בשר, תבשיל או מיני אוכלין אינה מתבטלת בשל האבלות. לצד המנות לרעים קיימת החובה לחלק לעניים מעות פורים.
אפשר לקבל מנות ולשלוח לבית האבל
לפי מנהגנו אין צורך שהאבל ימנע מאחרים לשלוח אליו מנות. הוא רשאי לקבלן, וגם אחרים אינם צריכים להימנע מלשלוח אליו. נוסף על כך, המשלוחים אצלנו מגוונים ומשרתים את כל בני הבית. כאשר האישה והילדים אינם אבלים, המנות משמחות גם אותם; אין לראות את המשלוח כאילו הוא מיועד לאבל לבדו.
מסקנת הדברים
האבל חייב במשלוח מנות ובשאר מצוות פורים. לפי הדרך המוצגת בתשובה הוא גם רשאי לקבל מנות, ואין להימנע מלשלוח לביתו. שומרים על ההבחנה בין מנהגי האבלות השונים ובין אבל לאונן, בלי להפוך את האבלות לפטור ממצוות היום.
האם אבל בתוך שנתו חייב במשלוח מנות בפורים?
כן. אבל בתוך שנתו חייב במשלוח מנות ובשאר מצוות פורים. האבלות אינה פוטרת ממקרא מגילה, סעודת פורים ומתנות לאביונים. אין זו רק רשות להמשיך במנהג הנתינה שלו.
האם האבל צריך לבקש שלא ישלחו אליו מנות?
לפי המנהג המוצג בתשובה אין צורך למנוע את קבלת המנות, ואחרים אינם צריכים להימנע מלשלוח אליו. המנות משמשות גם את בני הבית, ובמקרה שבו האישה והילדים אינם אבלים הן משמחות גם אותם.
האם מנהג האבלות בפורים שווה בכל הקהילות?
לא. בתשובה מוצג מנהג של אבלות גם בפורים שבתוך שבעה, לעומת הבחנה אצל מרן ובמנהגי אשכנז בין אבלות בפרהסיה לאבלות בצנעה. ההבדלים האלה אינם פוטרים את האבל ממשלוח מנות וממצוות היום.
מדוע אין ללמוד מן הפטור של אונן על אבל בשנתו?
אונן שטרם נקבר מתו פטור מן המצוות. לאחר הקבורה האבל חייב בהן, מלבד החריג של תפילין ביום הראשון הנזכר בתשובה. שנת אבל אינה המשך של פטור האנינות.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם חייב אדם לנהוג אבילות בפני קרובו האבל על אחד מקרוביו שנסתלק מן העולם?
עד איזה רמת קרבה קיימת חובה זו, האם גם כאשר הנפטר הינו גיסו או בן אשתו מנישואים קודמים?
כיצד ינהג בתספורת אם חייב בכל מילי דאבל רק בפניהם?
האם יש כח במנהג שפשט כיום לבטל הלכה מפורשת בתלמוד לחייב במילי דאבל באותה שעה שיושב עם האבלים?
אבילות
לק"י
שלום כבוד הרב,
בבית הכנסת בו אני מתפלל נוהגים לערוך סעודה שלישית בשבת בין מנחה לערבית. לאחר הסעודה ודברי תורה שרים מספר שירי שבת ואז מברכים ברכת המזון.
אני בשנת האבל על אבי מורי עליו השלום, האם עלי להימנע הלהשתתף בסעודות אלו?
או שמא עלי לחוש לאבלות בפרהסיא בשבת, וכן להשתתף בסעודה כשם שנהגתי לפני האבל?
ברצוני להדגיש שאינני יכול לשוב לביתי לאחר מנחה, שכן ביתי רחוק ולא אספיק לשוב לערבית. כמו כן מרבית המתפללים משתתפים בסעודה (למעט מתפלל או שניים) ואם לא אצטרף ידעו כולם שאני נוהג כך בשל האבל.
בברכה
אבילות
לכבוד הרב ערוסי,פורים שמח!
אמי ז"ל נפטרה בכ"ד ניסן תש"ע. בשנה שעברה שהיתה לא מעוברת.
שאלתי:
מתי יש לקיים השנה את יום השנה +עליה לקבר+אזכרה ? הבעיה היא שהשנה היא מעוברת. האם לנהוג לפי המנין של החודשים ואז העליה לקבר...בעוד 10 ימים או לפי התאריך כ"ד ניסן ללא קשר לעיבור ? מתי עולים לקבר, בכ"ג אחה"צ או למחרת בבוקר ? מתי סעודת האזכרה ? האם יש חובה לארוחה בשרית או די בג'עלה ?
אני נוהג לפי השאמי. אודה לך אם תשיב לי בהקדם שכן כ"ד באדר ב קרוב מאוד.
מהם מנהגי קדיש, שליח ציבור והשתתפות בשמחות בשנת אבל לפי הרמב״ם?
שלום לכבוד הרב,
לאחרונה נפטר אבי מורי אשר השתדל בחייו לנהוג ע"פ הלכות הרמב"ם.
שאלתי, מה דעת הרמב"ם בנוגע למנהגי האבלות בשנת האבל:
1. קדיש - האם יש עניין באמירת קדיש "יתום"? ואם כן, עד מתי יש לאומרו?
2. שליח ציבור - האם יש עניין לעלות לפני התיבה בתפילות? מה שנקרא בפי הציבור "חיוב".
3. מה הדין לגבי השתתפות באירועי שמחה כגון חתונות, בריתות וכדומה?
4. האם יש מנהגים נוספים שעליי לקיים בשנת האבל?
תודה.
שאלה
לכבוד הרב השלום והברכה .
הרב אמר לי בשיחה טלפונית כי דעת הרמב"ם [המובאת בספרו היד החזקה ] כי קדושי אשה בכסף הם מדרבנן, בטעות יסודם.
ראיתי לאחרונה בשו"ת הרמב"ם שאלה קמ"א כי הרמב"ם עצמו נדרש לשאלה זו ושם לכאורה הוא מסביר את דעתו כי אכן קידושין אלו מדרבנן .
אודה לרב מאוד על התייחסותו
תלמידו , מעריכו , ואוהבו
בן ציון
האם הילדים יכולים להצטרף לסעודת ליל שבת בבית אביהם היושב שבעה?
אתמול נפטר אח של בעלה. הם הרבה אחים. ובית הנפטר קטן.
כל לילה כל אחד ישן בבית שלו. ולמחרת חוזרים לבית האבל.
שישי שבת כל אחד הולך לביתו.
ובצאת השבת יבואו לבית האבל.
בעלה בבית לשישי שבת – האם הילדים שלהם יכולים לבוא לארוחת ערב שבת בבית?
הילדים הם גרים לא רחוק (אבל לא יודעת אם יבואו ברגל).
קריעה
שלום היאך כתב מהר"י קאפח ש"קורע עד שמגלה את ליבו" אינו שיעור הקריעה אלא כמות הבגדים, אחר שהרמב"ם בפ"ז כתב שניהם - קורע עד שמגלה ליבו וקורע כל בגדיו ?