מצוה גדולה להביא את גופות החטופים מעזה לקבורה יהודית במיוחד שיש בצעד זה השפעה חיובית על רוח העם

שלום הרב.
הבנתי כי האיסור של נתיחה לאחר המוות נובע מכבוד המת ע"י אי - נתיחה של הגופה. אך אביא מצב תאורטי; לו יווצר מקרה בו הנתיחה שלאחר המוות של גופה מסוימת תביא ללכידת רוצח מסוים/תציל באיזשהו אופן חיים של אנשים אחרים - האם כבוד המת יהיה חשוב יותר ממניעת הרג של אנשים אחרים או שעדין נדאג לכבוד המת אעפ"י שמכך "נפסיד" מניעת רצח אחרים? אני מקווה שהדמיון ברור - אך הענין אפשרי מאוד...
בתודה מראש..

שלום כבוד הרב אני מעונין לדעת את פסקי הרמב"ם או פסקי השו"ע אם יש ביניהם חילוקי דעות. אשה אבלה על אביה תוך שנתו
1) מהוא שתלך עם בעלה לשבת חתן כשמזמינים אותו? בלעדיה הוא לא ילך!
2) מהוא שיתארחו לשבת אצל אחיו?
3) מהוא שישירו בשבת שירי שבת מהדיוואן בביתם שלהם?
4) מהוא שיקנה לה בעלה בגד נאה לכבוד שלושה רגלים כפי שפסק הרמב"ם "כיצד: הקטנים, נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות; והנשים, קונה להן בגדים ותכשיט כפי ממונו"?
תודה רבה.

לכבוד הרב שלום, סבא ז"ל נפטר בתאריך י"ז חשוון, שהיה יום שבת בצהריים. נקבר במוצאי שבת הנ"ל.
א. האם צריך לעשות את האזכרה של 12 חודש בי"ז חשוון הבעל"ט או בי"ח חשוון הבעל"ט?
ב. בתאריך האזכרה, האם יש לקיימה במנחה או בערבית (נניח אם זה בי"ז, האם באור לי"ז או במנחה של יום י"ז)?
ג. מתי עולים לקבר? מודה מאוד לתשובת הרב - ומתנצלת על הדחיפות.

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הרב כתב שלומדים את מצות אבלות מהפסוק:"ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה"'. קראתי את הפסוק מתוך פרשת שמיני. מה בכלל פירוש הפסוק, ואיך זה קשור לאבלות? גם הנושא שהפסוק מופיע בו, לא קשור בכלל לשכול! אשמח אם הרב ירחיב בתשובה.
2. פתחתי את ספר החינוך בפרשת שמיני ולא מופיעה שם המצוה להתאבל על נפטר יום אחד. מדוע המצוה לא מופיעה בספר החינוך?
3. האם אפשר ונכון לומר שחכמים הוסיפו עוד שישה ימים לאבלות, כדי שאנשים יבואו לבית האבל ויקחו מוסר? ("טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל ליבו").
תודה רבה, ושנה טובה.

אדם שתרם את גופתו למדע. לאחר שנפטר, מתי בני המשפחה צריכים לשבת שבעה, אם בכלל? האם לאחר מותו? האם לאחר קבורתו לאחר שנתיים שלוש, לאחר שיגמרו לבתר אותה?

שלום לרב לצערי לא מזמן נוכחתי בלוויה ובאזכרה לאחד מקרובי עולה מתימן. בזמן הלויה חלק מהתימנים סובבו סביב הנפטר 7 פעמים וחלק מהתימנים לא. בזמן האזכרה בסוף השבעה ובשלושים בזמן עזיבת בית הקברות, חלק הקפידו לרחוץ ידיים ונזהרו שלא לנגב ידיים וחלק לא הקפידו בכך. מדיבורים ששמעתי התרשמתי שאלה שנמנעו מלהקיף ומלרחוץ ידיים נהגו כך עקרונית. אשמח אם כבוד הרב יסביר מדוע ישנה מחלוקת בתוך העדה התימנית בנושאים האלה למען אדע איזו הדרך אלך בה.
תודה רבה ויישר כוחך.

כל הדוגמאות שהובאו היו קימות מאז ומעולם ואעפ"כ הביטוי "בחזקת טמא מת" הוא ביטוי שמופיע אך ורק לגבי ימינו. מלבד זאת, נפלים, אבר מן החי (כזה שביכולתו לטמא) וכלי מתכת שנגעו במת אינם מצויים כ"כ ואדם יכול להתרחק מהם. טומאת מגע טמא מת היא לא טומאת מת.

מחר אנחנו קמים מהשבעה

האם נהוג לעלות לקבר בתום השבעה

אפילו בניסן?