מדוע אבל אומר ״ובא לציון״ גם כשאינו שליח הציבור לפי מנהג תימן?
ישנם תימנים הנוהגים שבשנת אבל על אביו או על אמו אומרים בשחרית "ובא לציון" גם אם הם לא שליחי ציבור, ניסיתי למצוא מהיכן המנהג ללא הצלחה. ילמדינו רבינו.
שאל השואל ואמר: מה יעשה מי שנודע לו בעיצומה של שבת קודש שבנו יקירו נהרג במלחמה הנוראה הזו?
והתשובה: א. אסור לו לקרוע, כי זה יום שבת.
ב. מברך על אתר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם דיין האמת", למרות שזה שבת ולמרות שאינו קורע, אלא יש צורך לברך להודות לה'
ג. איננו חייב באנינות, כי זו שבת קודש.
ולכן, עוד לפני צאת השבת, כדי שלפני שתצא השבת תחול עליו אנינות ואז ייפטר מהמצוות, יאמר הבדלה על הכוס עם נר.
כדי שיוכל להספיק לומר הבדלה וכדי שתהיה לו האפשרות, במידה ויזדקק לאכול משהו לפני הקבורה, מי יודע מה תהיה הקבורה. לכן, כדי לאפשר לו זאת, יצטרך להבדיל לפני צאת השבת, קצת לפני צאת השבת.
ואז, עם צאת השבת, כבר ייחשב לאונן ויהיה פטור ממצוות.
כאמור, ככל שירצה לאכול, הוא רשאי לאכול עד לקבורה. ורק כשהוא סותם את הגולל, אז ורק אז הוא מתחיל באבלות.
ישנם תימנים הנוהגים שבשנת אבל על אביו או על אמו אומרים בשחרית "ובא לציון" גם אם הם לא שליחי ציבור, ניסיתי למצוא מהיכן המנהג ללא הצלחה. ילמדינו רבינו.
שלום לכבוד מארי אבל על אביו. לאחר שלושים יום מציק לו שער ראשו האם מותר להסתפר? בהלכות אבל פרק ו' הל' ג' כתוב:חייב לגדל שערו עדשישלח פרע או עד שייגערו בו חביריו. במקרה דנן אין גידול פרע. ועוד ילמדנו רבנו מנהג אבותינו בתימן בנושא הזה.
האם מותר לצוות שאחרי הפטירה ישירו שיר או פיוט על הקבר, בליווי או שלא בליווי שיר מוקלט?
ואם ציוה, האם צריך לקיים את דבריו?
אחותי נפטרה. הודיעו לי הייתי בחו"ל לא ישבתי שבעה. האם אני צריך לשבת כשהגעתי ארצה
נפטר קרובו ביום השבת, האם יברך בו ביום ברכת "דיין האמת" או שימתין עד למוצ"ש וישלב הברכה עם הקריעה?
האם שונות ברכות אלו כולל צידוק הדין משאר ברכות שבח והודאה?
האם חייב שיהיה קשר בין ברכות אלו לדינים הנוהגים באבילות?
גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?
הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום?
באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?
לכבוד הרב שלום וברכה! האם מותר לאישה לטפל בילדיה בני העשרה חודשים והשנתיים, בזמן השבעה של אביה? קשה למצוא להם סידור הולם לשבעה ימים, מפאת גילם והעובדה שהם קשורים אליה מאד וזקוקים לה מאד) אם אסור לה ממש לטפל בהם (כגון הגשת אוכל והשכבה) האם מותר שיהיו בסביבה, באותו בית בו יושבים?
תודה רבה מראש.
תודה לכבוד הרב.
שלום מו״ר, אבקש לשאול שאלה בדחיפות מאחר ודודה שלי ז״ל נפטרה לפני שנה ורציתי לברר מכיוון שהשנה היא שנה מעוברת האם מקיימים את האזכרה באדר א׳ או אדר ב׳? ושאלה נוספת היא האם מחשבים את השנה מתאריך הפטירה או תאריך הקבורה? ובעצם מקיימים את האזכרה ערב לפני אותו יום. אודה לתשובתך.