צום תשעה באב דחוי לאישה בהריון
שלום כבוד הרב,
אני בהיריון, בתשעה באב אהיה בחודש תשיעי - מאוד קשה לי בצומות (חולשה גדולה וכאבי ראש) במיוחד בהריון, האם בגלל שהצום דחוי אוכל להקל ולא לצום?
שלום כבוד הרב,
אני בהיריון, בתשעה באב אהיה בחודש תשיעי - מאוד קשה לי בצומות (חולשה גדולה וכאבי ראש) במיוחד בהריון, האם בגלל שהצום דחוי אוכל להקל ולא לצום?
האם אפשר לעשות את סעודת מצוה במוצאי תשעה באב יוצאים ידי חובה בסעודת מצוה או שזה סתם סעודה, והאם זה לא קשור לברית מבחינת סעודת מצוה?
שלום מארי
האם חולה שאין בו סכנה חייב להשלים תענית?
הרי בחיבור כתוב על מעוברת ומניקה, שהן לא חולות אלא מצבם קצת יותר קשה מרגיל
משמע מזה שלחולה מותר
אם יש למשהו כואב ראש עצום האם נחשב חולה
תודה.
שלום וברכה,
מחילה, אבל בשיעור על ט' באב, בכ"ה תמוז התשפ"ו, לא כל כך היה לי ברור ההלכה הסופית לעניין מעוברות ומניקות.
האם הן צריכות לצום לכתחילה, ואם בהמשך הצום לא מרגישות טוב, לאכול ולשתות (הבנתי שאין עניין לשיעורים), או בכלל לא להתחיל את הצום כחולה שאין בו סכנה, כך ממה שהבנתי מדברי הרב כשקרא את הערה י"ח של מארי. והאם משנה אם המעוברת בשליש הראשון, או בהריון מתקדם וכו'?
לא כל כך היה לי ברור מה ההבדל בין צום ט' באב ל3 הצומות, מבחינה זו.
בברכה
לק"י לכבוד מו"ר ערוסי הלוי . אשתי שתחי` סובלת לעיתים קרובות מכאבים בבטנה (נראה לעיתים שהסיבה עקב רעב) מזה זמן רב. הלכנו לבדיקות ובתחילה אמרו שיש לה חיידק. הביאו לה טיפול ע"י כדורים אך ללא הועיל. היא הלכה לעשות בדיקת גסטרו אך לא גילו כלום. הדבר נמשך זמן רב. לפעמים זה בא בתכיפות יתרה. לעיתים כואב לה עקב כך שהיא לא אכלה מס` שעות (אציין שהיא אוכלת מסודר). שאלתי: האם היא חייבת לצום או שניתן להקל לה? משום שאם היא לא תאכל יהיו לה כאבים חזקים. בברכה.
הנוהג להוציא השבת כשיטת רבנו תם, האם יוכל לאכול עד זמן רבנו תם בערב צום ט' באב?
מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני ג' דברים שהיו בו: עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. ... אבל מקדש שני שהיו עוסקים בתורה, במצוות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עברות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. (מסכת יומא דף ט', עמוד ב'.)
עיון במדרש איכה רבה בעבירות שחז"ל העמידו כסיבות לחורבן בתי המקדש הראשון והשני.
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.