במקרה הטוב, ניתן לומר שהכשלונות הבטחוניים והמשפטיים נגרמו בגלל הקונספציה השגויה שנתלו בה בכירי אותן מערכות

לרב ערוסי שלום רב. אני עושה עבודה בנושא זכויות יוצרים בהלכה (זכות היוצר על יצירתו כשהיא איננה מוחשית, להבדיל מדיסק וכדו'..). אין הרבה כתיבה בנושא. מה שכן יש זה פסיקה של כלל גדולי ישראל לאסור זאת מכוח מנהג המדינה אך לא יצא שו"ת או תשובה הלכתית מבוססת ומלאה על כך. ועל כך שאלתי, האם הרב הוציא תשובה או פסק מבית דינו בעניין? במידה ולא, הרב יוכל לכתוב (ואפילו בקיצור ) דעתו בעניין? אני מאמין שתשובה מנומקת תהיה עזר להרבה אנשים. דבר קטן נוסף, האם הרב קאפח התייחס לעניין ז. יוצרים (רעיון מסחרי / יצירת אומנות ולאו דווקא דיסקים וקלטות )?
תודה רבה לרב.

שלום לכבוד הרב.
במידה ואני יודע בוודאות על אדם אשר נוהג בזמן פסילה האם עלי לדווח על כך לרשויות?
תודה וחג סוכות שמח

שלו ם עליכם מהלכות עדות טז/יא נראה שפסילתו של הדיין בשל חשש של טובת הנאה נקבעת על פי אומדן דעתו הוא – הדיין משמש כרשות המבקרת את עצמו. ובניסוחו של הרמב"ם: "וכדרך שלא יעיד בדבר זה שמא נוגע בעדותו הוא, כך לא ידון באותו דבר...". שאלותי:
א. האם אכן הבנתי את הלכה והדיין מבקר את עצמו?
ב. אם אכן זה כך, האין בכך טעם לפגם? גם הדיין הראוי, רב המעלות, אדם הוא ונוגע בדבר אצל עצמו. בברכה ובתודה על זמנך דוד בן שלום קאפח

לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
לפני כשבועיים חציתי כביש לא במעבר חציה. לדאבוני, היו שם שוטרים שרצו לכתוב לי דו"ח על עברת התנועה. אמרתי להם שאינני זוכרת מה מס' תעודת הזהות שלי ושאין לי תעודת זהות וגם אמרתי להם שאני בת 16 (אע"פ שאני יותר מבוגרת). בשל כך הם פטרו אותי מהדו"ח. ומאז המצפון מציק לי על כך ששיקרתי. מה אפשר לעשות על מנת לתקן את השקר הנ"ל?
תודה מראש!

נתבעתי על ידי אחי בערכאות הלכנו לפשרה כדי לימנע מזה אחי ואשתו לא מסכימים ורוצים רק על ידי משפט כדי ללכת למשפט היינו צריכים שאברך בכולל איפה שאבא ז"ל היה לומד והוא מכיר את אבא ז"ל שיבוא ויתן עדות אופי איך היה אבא ז"ל כי אחי טוען שאבא ז"ל לא היה בשכלו האם מותר לאברך לתת עדות או לא

אני עו"ד שזכיתי בפסק דין ללקוח, כשייצגתי אותו בתביעה בבית המשפט. התגלעו בנינו ויכוח בנושא גובה שכר הטירחה, אי לכך חלק מתקבול הכסף שהגיע עבור הלקוח עיכבתי בחשבון נאמנות עד לבירור המחלוקת. ע"פ הדין המהותי, הואיל והלקוח דרש את הכסף המועכב, עלי היה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט. לבסוף, הסכמנו כי הנושא יבורר בדין תורה, אך הלקוח מבקש את כספו לפני תחילת הדיון בדין תורה. שאלתי היא, האם יש לי יתרון של "מוחזק" בכסף המועכב על ידי, כך שאם אחזיר הכסף המועכב ללקוח, אני יכול להפסיד יתרון זה, או שאין לדבר זה משמעות?

שלום לכבוד הרב.
השאלות הראשונות יוצאות מנקודת הנחה שאין מחילים את הכלל של דינא דמלכותא על הנושא (מצאתי מחלוקות בדבר). השאלות:
1. האם ישנו מעמד מיוחד של פטור מפירעון חובות לפושט רגל (מזכיר את המשנה בכתובות פרק י"ג...) ומה המקור לכך?
2. אם כן, מי נחשב וממתי נחשב אדם לפושט רגל - מהם התנאים לכך ומהו המקור ההלכתי?
3. לגבי חברה בע"מ ובהנחה שיש אישיות משפטית נפרדת גם ע"פ ההלכה, האם ההנחה הזו תגרור ציות לדין הישראלי בדבר מהות חדלות הפירעון או שמא יש מקום לחדלות פירעון הלכתית?
4. אם ישנה חדל"פ הלכתית, מהם התנאים לה ומה המקור?
תודה