אם העולם התחיל להתקיים, האם גם הרצון לברוא אותו התחיל באותו רגע? הרמח״ל מבחין בין החידוש שחל בעולם לבין מה שאפשר לייחס לבורא. מתוך ההבחנה הזאת אפשר להבין כיצד הבריאה יוצאת מן הכוח אל הפועל, מדוע אין בכך שינוי בבורא עצמו ואיך בריאה מרצון קשורה גם לאופן שבו העולם מתקיים.
האזינו לעיון בבריאה מרצון ובמעבר מן הכוח אל הפועל.
דבר יכול להיות נתון בכוח לפני שהוא קיים בפועל. אם גם העולם עבר את הדרך הזאת, היכן היה נתון בכוח? ב״דעת תבונות״, רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל) ממקם את המעבר בתוך הבריאה עצמה. אפילו האפשרות שדבר יוכן בכוח ואחר כך יופיע בפועל שייכת לסדר שהבורא חידש.
אמנם בשעה שרצה לברוא העולם, הוא עצמו חידש מציאות הכח והפועל.
מה כבר היה במאמר הראשון?
הרמח״ל קורא את דברי חז״ל ״בראשית נמי מאמר הוא״ כרמז לכך שבמאמר הראשון נכלל העולם בכוח. מה שהוכן בו מופיע אחר כך בפועל. כוח ופועל מתארים אפוא שני מצבים של העולם הנברא. כשמחילים את אותם מצבים על מציאות הבורא, מניחים שאפשר להבין אותה באמצעות מושגים שחלים על הנבראים. סימן קט״ז מציב כאן גבול להשגה.
האם רצון לברוא פירושו שינוי ברצון?
רצונו של אדם מתגבש בתוך תהליך. הוא גדל, לומד, רוכש דעת ורק אז מסוגל לרצות דברים שלא היה מסוגל לרצות קודם. הדוגמה הזאת מסבירה מדוע ברצון אנושי יש חידוש. הרב ערוסי עומד על גבול ההשוואה: השימוש במילה ״רצון״ כלפי הבורא אינו מעביר אליו את שלבי ההתפתחות של האדם. גם המילה ״מוקדם״ עלולה להטעות אם מבינים ממנה נקודת התחלה בזמן.
אפשר לומר שהעולם התחדש מכוח רצונו של הבורא, ובו בזמן לשמור על ההבחנה שהחידוש חל בעולם. בשיעור הרב ערוסי מצביע על קירבה לרמב״ם בסוגיה הזאת, גם כשהרמח״ל משתמש בלשון משלו. ביחס לעתיד לבוא הוא מציין הבדל בין השיטות ומשאיר את ההבחנה המפורטת להמשך העיון.
מדוע הבריאה מרצון קשורה להשגחה?
מושג הבריאה מרצון מאפשר להבין גם את קיומו של העולם כעניין התלוי בבורא. לפי הרמח״ל תכלית ההשפעה היא להיטיב לנבראים ולהשפיע עליהם מקדושתו. בזמן עבודת האדם ההשפעה מופיעה באמצעות מה שהוא מכנה ״לבושים״. מכאן הפער בין תכליתה לבין מה שאפשר לראות בה כעת. גילוי הייחוד נכרך בהסרת הלבושים ובהתגלות ההשפעה.
יש גם קושי בשפה של כבוד. האם ההתייחסות לבריות פחותות ממעטת מכבוד הבורא? הדוגמה של דוד המפזז לפני ה׳ מראה שכבר במידות אנושיות, מעשה הנראה בלתי מתאים לפי מדד אחד יכול להיות בעל ערך לפי מדד אחר. די בדוגמה כדי להראות שמושגי הכבוד תלויים באמת המידה שבה משתמשים. היא אינה מודדת את כבוד הבורא.
כוח ופועל מתארים כיצד העולם, על סדריו והשפעתו, מקבל את מציאותו. השאלה מה מתחדש בבריאה מתבררת מתוך הדיוק הזה: השינוי הוא במציאות הנבראת, והבריאה תלויה ברצון הבורא.
מה פירוש שהעולם נברא תחילה בכוח?
לפי הרמח״ל, במאמר הראשון נכלל העולם בכוח, כלומר מה שעתיד להתקיים בפועל כבר הוכן במסגרת הבריאה. לאחר מכן יצאו הדברים לפועל כפי שהוכנו.
מדוע הרמח״ל מגביל את המושגים ״כוח״ ו״פועל״ לבריאה?
ההבחנה בין דבר מוכן לבין דבר שכבר התקיים תלויה בסדר שנוצר עם הבריאה. החלתה על הבורא עצמו הייתה מניחה שאפשר לתאר את מציאותו בגדרים השייכים לנבראים, אף שהרמח״ל קובע שהיא מעבר להשגתנו.
כיצד אפשר לומר שהבורא רצה לברוא בלי לייחס לו שינוי ברצון?
רצון אנושי מתחדש במהלך חייו של האדם, בהתאם להתפתחותו ולידיעותיו. הדיון מבחין בין הרצון האנושי לבין הרצון האלוהי. התחלת קיומו של העולם אינה מחייבת לייחס התחלה בזמן גם לרצון לברוא אותו.
איך בריאה מרצון קשורה להשגחה?
אם העולם קיבל את מציאותו מרצון הבורא, גם קיומו והנהגתו יכולים להיתלות ברצונו. הרב ערוסי מעמיד זאת מול העמדה שלפיה העולם משתלשל בהכרח מן המציאות האלוהית.
מה פשר הלבושים של ההשפעה האלוהית בזמן עבודת האדם?
הלבושים הם הדרכים שבהן ההשפעה מגיעה אל הנבראים בזמן העבודה, אף שתכליתה הפנימית עדיין נסתרת. הרמח״ל מתאר את גילוי הייחוד גם כהתגלות ההשפעה לאחר הסרת הלבושים.
מה ממחישה דוגמת דוד המפזז לפני ה׳?
הדוגמה מראה שכבוד נמדד לפי משמעות המעשה ותכליתו. מיכל רואה בפיזוז פגיעה בכבודו של דוד, ודוד רואה בו ביטוי לעמידתו לפני ה׳. הדוגמה מסבירה מדוע אמת מידה אנושית מסוימת אינה מספיקה כדי לקבוע מה מכובד בכל מצב.