שני אנשים עשויים לעשות אותו מעשה, ורק אחד מהם מצוּוה עליו. מה משתנה בעקבות הציווי? הרב רצון ערוסי קורא בסימן קנ״ח של ״דעת תבונות״, בוחן את משל עבודת הכהן ואת גבולותיו, ומשווה בין הכוח שהרמח״ל מייחס לציווי לבין השפעת המחויבות על האדם וסביבתו בקריאה בשיטת הרמב״ם.
האזינו לדיון על עבודת הכהן ועל ההבדל בין הכנה לקבלת התורה לבין הכוח לפעול מכוחה.
מה נוסף למעשה שאדם מצוּוה לעשות?
קריאתו של הרב רצון ערוסי בסימן קנ״ח של הרמח״ל, רבי משה חיים לוצאטו, מתחילה בהבדל בין אדם המוכן לעבוד את ה׳ לבין אדם שקיבל כוח לפעול מכוח הציווי. הרמח״ל מתאר את ישראל כמוכנים מצדם, בוחרים ופועלים. לצד ההכנה והבחירה, הוא מתאר כוח שניתן להם במתן תורה ומתחדש תמיד.
״כי האדם המצווה יש כח בידו, מסור ממנו ית׳, שיתקן במעשיו התיקונים המצטרכים בבריאה״.
רמח״ל, דעת תבונות, סימן קנ״ח
מה עבודת הכהן מלמדת, והיכן המשל נעצר?
הרמח״ל מביא את עבודת הכהונה. הכהן עושה פעולה שנמסרה לו, ואפילו הוא זקוק לבגדי הכהונה כדי לעבוד. המשל מראה שלפעולה יש תנאים הקובעים את תוקפה, גם כשצורתה החיצונית דומה לפעולה אחרת. בשיעור עולה קושי בהיקש: זר מנוע מעבודת הכהן, ואילו היעדר ציווי כשלעצמו אינו שולל בהכרח מאדם את האפשרות לעשות מעשה שיש לו ערך. לכן הדוגמה מבהירה מה יכול כוח שנמסר להוסיף למעשה, אך אינה מספיקה כדי לקבוע את דינו של כל מעשה שנעשה מרצון.
איך חובת המצווה משנה את האדם?
בקריאה בשיטת הרמב״ם המוצגת בשיעור, השפעת המצווה מתחילה באדם עצמו. מי שמחויב במצווה מתמודד במאמץ שמחויבותו מעוררת. שמירת השבת משמשת דוגמה למעשה שההתמדה בו ניכרת לסביבה ויכולה להשפיע גם עליה. בשיטת הרמח״ל יש גם רובד של תיקון הבריאה מכוח הציווי. השאלה בשיעור היא איך להבין את המעבר מהשפעה שאפשר לעמוד עליה באדם ובסביבתו אל התיקון הרחב שהרמח״ל מתאר.
אפשר להבחין בין שלושה שלבים: היכולת להיות מוכן, האחריות לבחור ולעשות, והכוח שהרמח״ל מייחס לציווי. משל הכהונה נוגע בעיקר לשלב השלישי.
מה ניתן לישראל בסיני, ומה מתחדש בכל יום?
הרמח״ל מתאר את מעמד הר סיני כהכנה כוללת לעבודת המצוות. בשיעור מוצגת גם הבנה נוספת להכנה: ההתרחקות מהרגלים קודמים והיכולת לקבל את התורה אחרי יציאת מצרים ומעמד סיני. הדיון עובר לשאלה מה פירוש שהכוח אינו פוסק מישראל. בקריאה בשיטת הרמב״ם המוצגת כאן, המשכיות הברית ניכרת בכך שתמיד יהיו מי שישמרו את התורה ויעוררו אחרים. תיאור ההמשכיות של הכלל אינו קובע כיצד יבחר כל יחיד.
בסיום הקטע נפתח דיון אחר, בעקבות המדרש על התנאי שהתנה הבורא עם הים. השאלה היא כיצד לפרש שינוי בטבע בלי לייחס לבורא שינוי רצון. ההקלטה מסתיימת לפני השלמת הבירור.
הרמח״ל רואה בציווי מקור כוח למעשה המצווה. משל הכהונה ממחיש את כוח ההסמכה, וההסתייגות מן המשל משאירה מקום לערך של מעשה שנעשה מרצון. ההשוואה בשיעור מחדדת את ההבדל בין תיקון הבריאה לבין השינוי שהמעשה מחולל קודם כול בעושה ובסביבתו.
מה מוסיף הציווי למעשה המצווה לפי הרמח״ל?
הציווי נותן לאדם כוח לפעול במעשהו תיקון שהרמח״ל קושר לבריאה. אותו מעשה יכול להיעשות גם מרצון, אבל הציווי משנה את כוחו ואת התפקיד שנמסר לעושה.
אם ישראל כבר מוכנים לעבודת ה׳, מדוע נדרש עוד כוח במתן תורה?
הכנה היא היכולת לקבל את העבודה ולבחור בה. לפי הרמח״ל, במתן תורה ניתן כוח נוסף שבאמצעותו מעשי המצוות נעשים חלק מתיקון הבריאה. הכוח הזה מתואר כמתחדש גם בהמשך.
למה עבודת הכהן משמשת משל לכוחו של הציווי?
תוקף עבודת הכהן תלוי במינויו ובתנאי העבודה, ובהם הבגדים. אפילו כהן אינו עובד באותו תוקף כשהוא חסר את התנאי הנדרש. המשל מראה שהסמכה יכולה לשנות את משמעות הפעולה ואת תוצאתה.
למה אי אפשר להקיש מעבודת כהן לכל מעשה שאדם עושה בלי ציווי?
עבודת כהן שמורה למי שהוסמך לה. בדיון מודגש שהיעדר חיוב במצווה אינו זהה לאיסור לעשותה. לכן משל הכהונה מסביר את כוחו של המצווה ואינו ממצה את שאלת ערכו של מעשה מרצון.
איך מחויבות למצווה משפיעה גם על סביבתו של האדם?
המחויבות דורשת מאמץ והתמדה, והסביבה עשויה להתרשם מהם וללמוד מהם. שמירת שבת משמשת בשיעור דוגמה לאופן שבו מעשה שמחזק את העושה מקרין גם על מי שסביבו.
במה נבדל תיקון הבריאה אצל הרמח״ל מן הקריאה בשיטת הרמב״ם המוצגת בשיעור?
הרמח״ל מדגיש כוח שנמסר בציווי לפעול תיקון בבריאה. לפי הקריאה בשיטת הרמב״ם המוצגת בשיעור, השפעת המצווה מתחילה בעושה ובדרכו בעבודת ה׳, ומשם היא מתרחבת לסביבתו.
איך המשכיות הברית מתיישבת עם בחירתו של כל יחיד?
המשכיות הברית מתוארת ביחס לעם, בכך שתמיד יהיו מי ששומרים את התורה ומעוררים אחרים. לפי ההבחנה בשיעור, היחיד עדיין יכול לבחור את דרכו, ואין להסיק מהמשכיות הכלל מה תהיה בחירתו.