איך אפשר לדבר על מידות הבורא כאשר עצמותו מעבר להשגת האדם? הרמח״ל מפנה את המבט אל הפעולות הניכרות בבריאה. הרב רצון ערוסי מבהיר בעזרת משל האב והבן כיצד ההבנה גדלה עם יכולת ההתבוננות, ומעמיד את דברי הרמב״ם על בקשת משה במרכז העיון בקשרים שבין הנבראים.
האזינו לעיון בדרכי ההנהגה ובזיקה שבין פעולות הבורא.
מעשה יחיד עשוי לעורר שאלה על דרך ההנהגה, אבל הבנתו תלויה לעיתים בקשר שלו למעשים אחרים. ב״דעת תבונות״, רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל) מתחיל מן הפעולות הניכרות בנבראים. מתוך ההתבוננות בהן הוא עובר לבירור המידות שמייחסים לבורא ולדרך שבה המידות מתקשרות זו בזו.
ואמנם הבחנת ההדרגה הזאת אינה נעשית אלא מן הפעולות.
איך משתנה מה שרואים במעשה אחד?
ילד קטן מכיר את אביו דרך מה שהוא מקבל ממנו. ככל שהילד מתבגר, הוא יכול לשים לב לשיקול הדעת, לדאגה ולכוונה החינוכית שמאחורי מעשים שונים. במשל של הרב ערוסי, גם גערה יכולה לבטא דאגה, כאשר היא חלק מדרכו של אב אוהב המחנך את בנו. הגדילה הדרושה להבנה הזאת היא גם גדילת הדעת, שרק היא מאפשרת לקשור בין המעשים ולבחון את משמעותם.
כוחו של המשל הוא בתיאור דרך הלמידה מתוך היחס והפעולות. בשיחה עולה גם גבולו: ילד יכול להכיר אבות אחרים ולהשוות את התנהגותם. ביחס לבורא, אין לפנינו דמות מקבילה שאפשר ללמוד ממנה על עצמותו. הרמח״ל מדבר על מה שניתן להכיר מן ההשפעה המותאמת לערכם של הנבראים.
למה צריך להתבונן בקשר שבין הפעולות?
התבוננות במאורעות בדורנו ובהיסטוריה נותנת מקום להשוואה בין פעולות. הרב ערוסי מדגיש את המאמץ להבין את מה שנעשה עמנו גם כשהפירוש נשאר פתוח. בדוגמת יהודה הניגש ליוסף, פנייה אחת משלבת העזה עם תחנונים. הדוגמה ממחישה איך בתוך מעשה אחד אפשר להבחין ביותר ממידה אחת.
מידות ההנהגה מצטרפות זו לזו כטבעות שלשלת. כדי להבין את סדר ההנהגה, יש לברר גם את הקשר בין הפעולות ולראות כיצד אחת מסייעת להשלמתה של אחרת.
מה נכלל ב״כל טובי״ שביקש משה לראות?
הרמח״ל מביא את פירוש הרמב״ם במורה נבוכים, חלק א׳, פרק נ״ד, על הפסוק ״אני אעביר כל טובי על פניך״. לפי הקריאה שמציג הרב ערוסי, משה נענה בהכרת כלל הנמצאים, טבעם וקשריהם. מכאן שהדרך להכיר את ההשגחה עוברת גם בחקירה כיצד נברא אחד מתקיים ומה הקשר בינו ובין שאר הנבראים.
הכרת המידות מתחילה במה שנראה בפעולות הבורא ומעמיקה ככל שמבינים את קשריהן. זהו תחום ההשגה שמציע הרמח״ל, ובו הוא מביא את דברי הרמב״ם על מה שנגלה למשה.
מה אפשר לדעת על מידות הבורא מתוך פעולותיו?
אפשר ללמוד על דרך ההנהגה הניכרת במה שנעשה בנבראים. לפי הרמח״ל, מכאן נובעת הלשון שבה מייחסים מידות לבורא. השגה זו מגיעה עד הפעולות ותוצאותיהן.
מה ממחיש משל הילד הלומד להכיר את אביו?
המשל ממחיש שהבנת פעולות תלויה גם בבשלותו וביכולת ההתבוננות של מי שרואה אותן. הילד מתחיל מן היחס שהוא מקבל ובהמשך לומד להבחין בכוונה החינוכית ובדאגה שמאחורי הפעולות.
מה מגביל את ההשוואה בין הכרת האב להכרת הבורא?
אפשר להשוות אב לאבות אחרים וללמוד בדרך זו על אישיותו. ביחס לבורא אין דמות מקבילה להשוואה. המשל מסביר כיצד מכירים דרך פעולה באמצעות תוצאותיה, ושאלת עצמות הבורא נשארת מעבר להשגת האדם.
איך יכול מעשה אחד לבטא כמה מידות?
מעשה יכול לשלב דרכי פעולה שונות. בגישת יהודה ליוסף יש גם העזה וגם תחנונים. הדוגמה מסייעת להבין כיצד אפשר להבחין בכמה מידות הפועלות יחד, בלי לפרק את המעשה להתרחשויות נפרדות.
מה פירוש ״אני אעביר כל טובי על פניך״ לפי הרמב״ם?
במורה נבוכים, חלק א׳, פרק נ״ד, הרמב״ם מפרש את ״כל טובי״ כהצגת הנמצאים למשה כדי שישיג את טבעם ואת הקשר ביניהם. מתוך עיון בקשרים האלה ניתן להכיר את דרכי ההנהגה הניכרות בבריאה.
מדוע ההתבוננות בהיסטוריה מועילה גם כשפירושו של מאורע נשאר פתוח?
העיון במאורעות מאפשר להשוות בין מה שנעשה לאנשים בזמנים שונים ולזהות קשרים שלא נראים מתוך מאורע בודד. הרב ערוסי מדגיש שלמאמץ להבין יש ערך גם כאשר האדם עדיין אינו יודע לפרש את מה שקרה.