מה אפשר ללמוד ממה שמתרחש בנבראים על השפע המקיים אותם? הרמח״ל מבחין בין מקור ההשפעה לבין התוצאה שאפשר להכיר. הרב רצון ערוסי מראה כיצד ההבחנה מבהירה את ריבוי הכוחות בבריאה ומוליכה מחדש לשאלת הטוב והרע.
ההקלטה נפתחת בקטע דרשה על יצחק, ולאחריו לימוד דעת תבונות.
האזינו לעיון במקור השפע, בדרך הכרתו ובשאלת הרע.
כוחות שונים ומקור אחד
בבריאה ניכרים כוחות שונים. יש כוחות הטבועים בנבראים ויש כוחות שהרמח״ל מתאר כמשפיעים עליהם. בשניהם מוצא הרב ערוסי אותה תלות. כוח יכול לפעול בדרך שנקבעה לו ולהעביר השפעה, והוא עצמו שייך לסדר הבריאה. חכמה, גבורה ועושר הן דוגמאות לתוצאות שונות שאנו מכירים. ריבוין מלמד על מגוון הדרכים והתוצאות שהבורא חידש ברצונו.
קריאת הרמח״ל המובאת בשיעור נשענת גם על דיונו של הרמב״ם במורה הנבוכים. הרב ערוסי קושר אותה ללשון ״מקור מים חיים״. כשמדברים על מקור השפע מדברים על תלות הנבראים במי שמקיים אותם. את סוגי השפע אנו מבחינים לפי מה שמגיע לנבראים. אחדות הבורא עומדת גם כאשר לבריאה יש כוחות ותוצאות רבים.
מה רואים מצד המקבל?
לא נבחינהו אלא מצד הנפעל
דעת תבונות, סימן ק״ב
הרב ערוסי מדמה זאת למכשיר המגיב לשלט מרחוק. הצופה יכול להבחין בתגובה של המכשיר גם כשהשלט עצמו נסתר ממנו. המכשיר פועל, ופעולתו באה בעקבות השפעה שקיבל. המשל ממחיש כיצד התוצאה נותנת נקודת אחיזה להבנה. כשמדובר בשפע האלוהי, דרך הפעולה מצד הבורא נשארת מחוץ למה שאנו מכירים מתוך התוצאה.
שם ההשפעה נקבע לפי מה שהתחדש אצל המקבל. כשהתחדשה בו חכמה, מדברים על שפע חכמה. כשהתחדשה בו גבורה, מדברים על שפע גבורה. כך אפשר להבחין בין תוצאות בעולם בלי לייחס לבורא חלוקה או ריבוי.
האם גם הרע הוא השפעה?
בסימן ק״ג הנשמה שואלת אם כשם שהטוב בא בשפע של הטבה, כך גם הרע בא בשפע של הרעה. השכל משיב בסימן ק״ד שהבורא הוא מקור טוב. הנשמה מקשה מן הלשון שבישעיהו ״ובורא רע״ (ק״ה), והשכל מבחין בין בריאת הרע לבין עשייתו (ק״ו). מן ההבחנה הזאת עולה שאלה נוספת בק״ז: כיצד הרע נעשה בפועל? בסימן ק״ח התשובה תולה אותו בהעדר השפע. הרב ערוסי משווה את ההבחנה לקריאתו ברמב״ם.
ההבחנה לפי התוצאות מעלה את שאלת הנשמה. אם אנו רואים טובה ורעה, אפשר לחשוב שכל אחת באה מסוג אחר של שפע. תשובת השכל מבדילה בין קבלת טוב לבין חסרון בתנאים שבהם הוא מתקבל. שפע החיים במלואו מקיים את האדם בבריאות. מיעוט בתנאיו מאפשר מחלה תוך כדי קיום החיים. העדר גמור מביא לביטול הקיום. ההבדל ביניהם מאפשר להבין את הרעה כתוצאה ממשית של חסרון.
בקריאתו של הרב ערוסי ברמח״ל, ״בורא רע״ מתייחס לכך שנברא סדר שבו יש מקום לחסרון. בקריאתו ברמב״ם מודגש הצורך לשקול כל נברא לפי מהותו וייעודו. צומח, בעל חיים ואדם מקבלים כוחות שונים. כשמודדים אותם לפי תכונותיו של נברא אחר, ההשוואה כשלעצמה יכולה ליצור מראית עין של חסרון. הרב ערוסי מוצא בכך דרך לקרב בין השיטות כשהן דנות בשאלה מהו הרע ובאיזה מובן הוא חסרון.
תוצאות ההשפעה שונות זו מזו ומקורן אחד. מתוך התוצאות אפשר לקרוא לשפע בשם מתאים, ולברר אם נוצר בנברא דבר טוב או שחסרו לו התנאים הדרושים לקבלתו.
כיצד ריבוי כוחות בבריאה מתיישב עם אחדות הבורא?
הכוחות השונים פועלים לפי סדרים שנקבעו להם ונמנים עם הנבראים. ריבוי הכוחות והתוצאות מתייחס אל סדר הבריאה ואל מקבלי השפע. מקור השפע של כולם אחד.
למה מבחינים בשפע לפי המקבל?
התוצאה אצל המקבל גלויה לנו. ממנה אפשר לדעת אם התחדשה בו חכמה, גבורה או תכונה אחרת. דרך ההשפעה מצד הבורא חורגת ממה שאפשר לתפוס מתוך התוצאה.
מה ממחיש משל המכשיר המופעל בשלט?
המשל מדגים כיצד הצופה מכיר השפעה מתוך תגובה נראית גם כשהגורם המפעיל נסתר. בנמשל, מה שהנברא קיבל מאפשר לתאר את התוצאה, בעוד שאופן הפעולה האלוהית נותר מעבר להשגתנו.
למה מחלה ומיתה משמשות שתי דוגמאות שונות לחסרון?
במחלה חסרים מקצת תנאי החיים והבריאות, והאדם ממשיך לחיות. המיתה משמשת בדברי הרמח״ל דוגמה להסתלקות שפע החיים. ההבחנה מראה שהעדר יכול לפגוע במידה חלקית או גמורה.
מה משמעות ״בורא רע״ במסגרת ההבחנה בין שפע להֶעְדֵּר?
הביטוי מתאר את קביעת האפשרות לחסרון בסדר הבריאה. כאשר תנאי הטוב נמנעים או מתמעטים, החסרון נעשה מורגש אצל הנברא.
כיצד השוואה בין נבראים עלולה להטעות בהערכת חסרון?
כל נברא נידון לפי מהותו וייעודו. כושר תנועה של בעל חיים או כושר דיבור של אדם אינם אמת מידה אחידה לכל הבריות. יש לברר אם בעולמו של הנברא עצמו חסרה יכולת הדרושה לו.