אנו משתמשים במילה ״תנועה״ גם כשמי שנע פועל בדרך שונה לגמרי. הרמח״ל מבחין בין התולדה של הפעולה לבין הדרך שבה הפועל מוליד אותה. ההבחנה נותנת פשר לתיאור גופו של אדם הראשון קודם החטא ולשאלה מה ממלאת הבחירה בכל אחת משיטות העיון.
עיון בסימן קכ״ו בדעת תבונות. בהקלטה גם דיון בראש חודש ובדרכי הוראה לציבור. לחלק א׳ על מעלת אדם הראשון לפני החטא ואחריו.
האזינו למשל האור, להבחנה בין פעולה לתולדה ולעיון במעלת אדם הראשון.
אותה מילה, דרכי פעולה שונות
אור החמה, אור הלבנה ואור המנורה נקראים כולם אור. המילה המשותפת נותנת שם לדבר שהאדם קולט. כשמבקשים להבין את התופעה, צריך לברר גם את מקורה ואת הדרך שבה היא נוצרת. הרב ערוסי משתמש בדוגמה הזאת כדי להסביר מה דרוש כשמדברים על תנועה של פועלים שונים.
אך זה לפי דרכו וזה לפי דרכו
הרמח״ל מבדיל בין שתי קביעות בסדר הבריאה. האחת קובעת מה ייוולד מפעולת הנבראים. השנייה קובעת כיצד יולידו אותם נבראים את התולדה. גוף, נשמה ומלאך יכולים להיזכר בקשר לתנועה. הדרך שבה מתוארת התנועה תלויה במהותו של כל פועל. הדמיון בתולדה משאיר פתוחה את שאלת הדרך שבה התולדה נוצרת. משל האור ממחיש מדוע יש לשאול את שתי השאלות. הוא עוסק בהבדל בין מקורות מוכרים ומסייע להבין כיצד אפשר לדבר על תנועה גם כשהדרך של פועל רוחני חורגת מהניסיון הגופני שלנו.
מה אפשר לומר על גופו של אדם הראשון?
הרמח״ל מייחס לאדם הראשון קודם החטא מעלה כפולה. למעשיו היו תולדות גבוהות, וגופו ודרך פעולתו התאימו למדרגתו. ״כותנות אור״ וזיכוכם של חנוך ואליהו משמשים לביאור האפשרות של גוף זך יותר. לפי הרמח״ל, גן עדן מתאים לגוף כזה. הקישור בין הנשמה, הגוף והמקום הוא חלק מתיאור המעלה עצמה.
הרב ערוסי מדגיש שהמושגים שבהם אנחנו משתמשים נלקחים מן המציאות המוכרת לנו. לשונות על קומה, גירוש והתעבות הגוף מאפשרות לדבר על שלבים בסיפור, והן משאירות פתוחה את שאלת טיב השינוי. גם כשהרמח״ל נותן למצב הרוחני השלכות על הגוף, הוא מתאר את הגוף הקדום כזך. השילוב הזה מגביל את היכולת לדמות את הקומה ואת הגירוש לפי מה שאנחנו מכירים בגוף רגיל.
הבחירה ושפת ההוראה
הרב ערוסי מבקש לבחון את ההבדל בין שתי השיטות גם לפי הדבר שכל אחת מעמידה במרכז. בקריאתו ברמב״ם, הבחירה היא ציר מרכזי להבנת מעמד האדם. במשנת הרמח״ל כפי שהיא נידונה כאן, שאלת הבחירה משולבת במהלך רחב יותר של תיקון ועלייה. בכך מקבלת מחלוקת הפירוש משמעות החורגת מן השאלה כיצד להמחיש את האגדה על קומת האדם הראשון.
ההבחנה בין התכלית לדרך עולה גם בדיון על ראש חודש. הרב ערוסי מתאר את יום הכיפורים כדבר שמביא את האדם להרגיש את הצורך בתשובה בעזרת מעשים מורגשים, לרבות השביתה והעינוי. בראש חודש אפשר להגיע להתבוננות ולתשובה בדרך שקטה יותר. מכאן עולה שאלה מעשית בהוראה. איזו דרך תעורר ציבור מסוים, ואילו הרגלים יקהו עם הזמן את השפעתה? הרב ערוסי מבחין בין דיבור לציבור הרחב לבין עיון עם מי שיכולים לעמוד על הטעם. הוא משאיר פתוחה את מידת ההסכמה שהיה מייחס לרמב״ם עם דרך ההסברה של הרמח״ל.
כדי להבין פעולה יש לברר את תולדתה ואת הדרך שבה הפועל מוליד אותה. ההבחנה מסבירה מדוע הרמח״ל בוחן גם את גופו של אדם הראשון ואת אופן פעולתו. היא מסייעת לדייק גם בדיון על הבחירה ועל הדרך שבה מלמדים רעיון לקהל מסוים.
מהן שתי ההבחנות של הרמח״ל ביחס לפעולה?
הרמח״ל שואל מה הפעולה מולידה ואיך פועל מסוים מוליד את אותה תולדה. לשאלה השנייה יש תשובות שונות לפי מהותו, כוחותיו וצורת פעולתו של הפועל.
מה ממחיש משל אור החמה, הלבנה והמנורה?
מקורות שונים מאפשרים לנו לראות אור, וכולם נקראים בלשוננו בשם אחד. המשל מלמד שלצד זיהוי הדבר הנראה ראוי לברר כיצד הוא נוצר. הוא ממחיש את ההבחנה גם בשעה שדרכה של פעולה רוחנית אינה מובנת לנו במלואה.
מהי המעלה הכפולה של אדם הראשון לפני החטא?
מעלתו ניכרה גם בתולדות מעשיו וגם בטיב גופו ובדרך פעולתו. הרמח״ל מתאר גוף זך ההולם את גן עדן ומעשים שתולדותיהם מגיעות למדרגה גבוהה.
מה מגביל את הבנת התיאורים על קומתו של אדם הראשון?
תיאורי הקומה נשענים על מילים המוכרות מן העולם הגופני. הרמח״ל מתאר גוף זך יותר, ולכן ההמחשה באמצעות גובה ומקום רגילים מגיעה רק עד גבול מסוים.
למה הבחירה חשובה להשוואה בין הרמח״ל לרמב״ם?
לפי הרב ערוסי, הבחירה עומדת במרכז דרכו של הרמב״ם בהבנת האדם. אצל הרמח״ל היא נבחנת בתוך המהלך הכולל של תיקון והשתלמות. השוני במעמדה משפיע על האופן שבו מפרשים את מעלת האדם ואת ירידתו.
איך הדיון בראש חודש מחדד את שאלת דרך ההוראה?
הדיון מראה שהתעוררות לתשובה יכולה להיבנות בדרכים שונות. בראש חודש הרב ערוסי מתאר דרך שקטה של התבוננות, ויום הכיפורים כולל מעשים מורגשים המעוררים את האדם. בהוראה לציבור יש לשקול איזו דרך מתאימה לקהל ומה יקרה להשפעתה אם יחזרו עליה לעיתים קרובות.