כיצד מידות ההנהגה מתיישבות עם אחדות הבורא? – דעת תבונות 042
הרחמים, המשפט והכוח ניכרים בעולם בדרכים שונות. כיצד אפשר לייחס את כולם לבורא אחד? בסימן פ׳ של ״דעת תבונות״ רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל) נעזר בנשמה אחת הפועלת באיברים רבים. בקריאתו של הרב רצון ערוסי, ההשוואה לרמב״ם מבררת מתי המשל מסייע להבין את האחדות והיכן מגיעים לגבולו.
ההקלטה נפתחת בתוך דיון שהחל קודם ומסתיימת בשאלה על ההשגחה שתשובתה נקטעת. לעיון נוסף באותו סימן ראו דעת תבונות 007 — מה הגוף והנשמה מלמדים על הסתר וגילוי?.
האזינו לעיון בשמות הבורא, במשל הנשמה והגוף ובגבולות ההשוואה.
שמות רבים להנהגה אחת
אם הבורא חכם ״בכל מיני חכמות״, האם החוכמות נבדלות בו כפי שהן נבדלות אצל בני אדם? הרמח״ל קורא את לשון הזוהר בסימן פ׳ ביחס לבריות. אצל הבריות תחומי החוכמה נבדלים זה מזה. שלמות החוכמה האלוהית מאפשרת את כל הדרכים הללו, והריבוי שאנו מכירים נגלה בבריאה ובהנהגתה.
שיש להקב״ה כינויים רבים, לא לפי עצמו אלא לפי בריותיו
אותה הבחנה מיישבת את הקושי בשמות כמו רחמן ומושל. שם מגדיר את מה שאנו מכירים. שלמות הבורא אינה נתונה להשגה שתוכל להגדיר אותה. המידות שאנו מכנים בשמות ניכרות בפעולותיו ובהשגתן, וביחס לבריות הן מופיעות במידה ובשיעור. השיעור שייך לגילוי של ההנהגה במקרה המסוים.
כשאלמנה או יתום זועקים, נענים, והפוגע בהם נענש, התוצאה מלמדת על הנהגה של רחמים. הרב ערוסי עומד על הגבול שבין הכרת הרחמים מתוך תוצאה כזאת לבין ייחוס התרגשות אנושית לבורא. התורה מדברת בלשון בני אדם, ואפשר להבין את הלשון דרך מה שמתרחש בעולם. גם השיפוט האנושי על המאורע תלוי במה שהאדם רואה ממנו.
נשמה אחת ופעולות רבות
העין רואה, האוזן שומעת והיד פועלת. לכל איבר דרך פעולה משלו, והרמח״ל מייחס את הפעולות לנשמה האחת שפועלת באמצעותו. גם ראייתה באמצעות העין נקבעת לפי טבע העין. אין לנו דרך לשער מתוכה את דרך השגתה של הנשמה כפי שהיא לעצמה.
הנשמה היא מין נברא אחד רחוק בענינו מכל דרכי הגוף לגמרי
משל החשמל מבהיר מה קורה כשפעולה אחת נפגעת. מכשיר בעל כמה תפקודים עשוי לחדול לבצע אחד מהם בעוד האחרים פועלים. החיסרון ניכר בכלי ובתפקודו. כך אפשר להבין כיצד פגם באיבר מונע ביטוי של כוח מסוים בלי להניח שהנשמה התחלקה או איבדה חלק ממנה. המשל ממחיש את התלות בכלים בעולמו של האדם. אין להעתיק תלות כזאת מן הנשמה אל הבורא.
ריבוי הפעולות מלמד על הדרכים שבהן מקור אחד פועל ומתגלה לפנינו. אצל הרמח״ל, הנשמה ואיברי הגוף נותנים לכך דוגמה שמאפשרת להבין את ההבחנה.
מה אפשר ללמוד מן המשל?
לפי הקריאה שמציג הרב ערוסי בשיטת הרמב״ם, התבוננות בבריאה מגלה חוכמה וגבורה מתוך המעשים. אפשר גם לעמוד על ייחודו של האדם והנשמה מתוך העיון בשלמות האלוהית. הרמח״ל נעזר בכיוון נוסף. הוא מבקש להסביר באמצעות הנשמה האחת כיצד פעולות רבות יכולות להתייחס לבורא האחד.
הרב ערוסי מציע לקרב בין הגישות דרך צורכי הלומדים. ההמחשה עשויה לסייע למי שמתקשה להבין אחדות בעולם מלא תופעות שונות, ויש לה ערך גם במסגרת הקריאה ברמב״ם כל עוד משמשים בה כדי לברר את העניין המסוים. כאשר מייחסים לבורא את דרכי הפעולה של נברא, חורגים מגבול ההמחשה.
שמות הבורא מתארים מידות שניכרות בהנהגתו כלפי הבריות. משל הנשמה מראה כיצד פעולות שונות יכולות לצאת ממקור אחד, וסייגו שומר על ההבחנה בין פעולות ההנהגה לשלמות הבורא.
כיצד הבורא חכם בכל מיני חכמות בלי שהחוכמה האלוהית תתחלק?
החוכמות נבדלות לפי תחומי הידיעה שהבריות משיגות ולפי מה שנגלה להן בעולם. הרמח״ל מבאר שכולן נובעות משלמות חוכמה אחת. המילים ״בכל מיני חכמות״ מייחסות לבורא את מקור החוכמות שהבריות מכירות. דעת תבונות, סימן פ׳.
מדוע אפשר לכנות את הבורא ״רחמן״?
אפשר לכנות את הבורא ״רחמן״ מפני שהרחמים ניכרים בתוצאות פעולתו כלפי הבריות. הדוגמה בשיעור היא אלמנה או יתום שזעקתם נענית והפוגע בהם נענש. הכינוי מתייחס להנהגה הניכרת במקרים כאלה, ושומר על הגבול שבין רחמים אלה לבין רגש אנושי. דעת תבונות, סימן פ׳.
כיצד יכולה מידת רחמים להיות קצובה אם שלמות הבורא בלתי מוגבלת?
הקצבה שייכת להופעת הרחמים במקרה מסוים. היקף פעולת הרחמים כלפי הבריות נקבע לפי הרצון והחוכמה שבסדר ההנהגה. שלמות הבורא עצמה אינה נתונה למדידה דרך שיעור הגילוי. דעת תבונות, סימן פ׳.
מה מלמדת נשמה אחת שפועלת בעין, באוזן וביד?
השמיעה, הראייה ותנועת היד הן פעולות שונות של נשמה אחת באמצעות איברים שונים. כך הרמח״ל ממחיש כיצד ריבוי פעולות יכול להתייחס למקור אחד. ההמחשה מצומצמת ליחס בין אחדות המקור לבין ריבוי הפעולות הניכרות לנו. דעת תבונות, סימן פ׳.
מה מסביר משל החשמל על איבר שחדל לתפקד?
משל החשמל מראה כיצד כלי אחד יכול להפסיק למלא תפקיד מסוים בעוד מקור ההפעלה והתפקודים האחרים ממשיכים לפעול. כך פגם באיבר מגביל את הפעולה שהנשמה מבטאת באמצעותו. מכאן אין להסיק שהבורא תלוי בכלים כשם שהפעולה של הנשמה בגוף תלויה באיברים.
מה ההבדל בין ההתבוננות בבריאה לפי הקריאה ברמב״ם לבין המשל של הרמח״ל?
לפי הקריאה בשיטת הרמב״ם שמציג הרב ערוסי, לומדים על חוכמת הבורא וגבורתו מתוך מעשיו. הרמח״ל משתמש גם בהקבלה לנשמה כדי להמחיש כיצד ריבוי פעולות יוצא ממקור אחד. לימוד מן המעשים והקבלה בין דרכי פעולה הם שני מהלכים שונים בשיעור.
כיצד המשל יכול לעזור למי שמתקשה להבין את אחדות הבורא?
המשל מציע תופעה מוכרת שבה פעולות רבות נובעות ממקור אחד. לפי הרב ערוסי, זו המחשה שעשויה לקרב את ההבנה למי שזקוק לה. ערכה תלוי בשמירה על הסייג שלה. היא מאירה נקודה אחת, ואי אפשר להחיל על הבורא את כל מה שנאמר על נשמה נבראת.
Sheet1 שורה 2672, GS_00034.mp3. תמלול מקור חדש מ־NotebookLM מחליף את AX החלקי. GS_00159.mp3 משורה 2797 הוא אותה הקלטה, עם זנב שקט קצר יותר. סימן פ׳. מספר 042 מציין את סדר ההעלאה. שאלת ההשגחה בסוף נקטעת. תיארוך פתוח.