אדם יכול לקבל מענה לבקשתו ועדיין לחוש ריחוק. הרמח״ל מבחין בין שתי דרכים שבהן ההשגחה ניכרת, הנקראות ״פנים״ ו״אחור״. הרב רצון ערוסי בוחן את ההבחנה דרך תפילה, משל המלך ושתי הבקשות של משה בפרשת כי תשא.
האזינו לשיעור ועיינו במאמר ובשאלות להעמקה.
השגחה של קירוב והשגחה של ריחוק
בסימן קנ״ח של דעת תבונות, רבי משה חיים לוצאטו (הרמח״ל) משתמש בפנים ובאחור לתיאור אופנים שבהם ההשגחה מתגלה. גם בריחוק יכול הנברא להמשיך להתקיים ולקבל מענה. הבחנה זו מוסיפה נדבך לדיון בשפע ובהכנת האדם לקבלתו.
״אמנם יהיו מיני השגחה והשפעה שיקראו בדרך המשל, פנים״
משל העבד והמלך מבהיר את ההבדל. המלך יכול להורות לתת לעבד את מה שביקש גם בלי להחזיר אליו את פניו. לעבד החביב הוא פונה ומדבר בסבר פנים יפות. מקור התמיכה קיים בשני המצבים. המשל משתמש באופני הפנייה האנושית כדי לתאר קירוב וריחוק בהשגחה.
מה ביקש משה לדעת?
הרב ערוסי מבחין בין השאיפה של משה להכיר את הבורא ובין הבקשה ״הודיעני נא את דרכיך״, המבקשת להבין את הנהגתו. ״וראית את אחורי״ ו״פנים אל פנים״ מעוררים קושי אם מבינים את שניהם כאמירות על אותה השגה. אפשר להבין שמשה זכה לקירוב מיוחד בהשגחה, ובכל זאת ההכרה בבורא נשארת דרך מעשיו. הרב ערוסי מעלה גם אפשרות לקרוא ״אחור״ ביחס להשגה הרגילה של דרכי ההנהגה, ומציין את הדוחק שבקריאה הזאת.
האדם עשוי להרגיש שאין לו פנים לבקש, ובכל זאת פנייתו בתפילה נשארת ישירה. אדם אחר יכול להתפלל עמו. תחושת הריחוק מבהירה את מצבו של המתפלל, ואינה מבטלת את דרך הפנייה.
מדוע קשה לשפוט מקרה יחיד?
לפי הקריאה שמציג הרב ערוסי ברמב״ם, אין לאדם את אמת המידה האלוהית שעל פיה אפשר לקבוע מהו גמולו של כל מעשה. ההבחנה בין פנים לאחור עוזרת לקרוא את לשון הרמח״ל. היא עדיין משאירה את שאלת החשבון בכל מקרה יחיד מחוץ לידיעתנו.
הסתר פנים מתאר דרך שבה ההשגחה נמשכת בריחוק. המשל מלמד להבחין בין עצם המענה, מידת הקירוב שבה הוא מתגלה וגבולות מה שאפשר לדעת על דרכי הבורא.
מה פירוש השגחה הנקראת ״אחור״ בסימן קנ״ח?
השגחה הנקראת ״אחור״ היא השגחה הניכרת בדרך של ריחוק. הנברא יכול להמשיך להתקיים ולקבל מענה גם כשאופן המענה מבטא הסתר פנים.
מה מלמד משל העבד והמלך על מענה לבקשה?
המלך יכול לתת לעבד את מבוקשו גם בלי לפנות אליו, או לקבלו בסבר פנים יפות. המשל ממחיש כיצד מענה לעצם הבקשה וקירוב ביחס אל המבקש הם עניינים נפרדים.
מה ההבדל בין שתי בקשותיו של משה בפרשת כי תשא?
בקשה אחת מבטאת שאיפה להכיר את הבורא, והבקשה ״הודיעני נא את דרכיך״ עוסקת בהכרת הנהגתו. ההבחנה מאפשרת להבין כיצד משה זכה לקירוב מיוחד אף שהכרת הבורא נותרת דרך מעשיו.
איך מתפללים כאשר יש תחושת ריחוק?
האדם פונה בתפילה ישירות גם כשהוא מרגיש שאינו ראוי לבקש. אדם אחר יכול להתפלל עמו, בלי שהמתפלל יוותר על פנייתו שלו.
למה אי אפשר לקרוא את לשון פנים ואחור כתיאור גופני?
הרמח״ל מבהיר שאין גוף למעלה. הלשון האנושית משמשת משל להבדל בין קירוב וריחוק באופני ההשגחה וההשפעה.
למה קשה לדעת מה מגיע לאדם לפי הקריאה ברמב״ם?
לפי הקריאה שמציג הרב ערוסי, אין לאדם את אמת המידה האלוהית לשקול את מעשיו של הזולת ולקבוע את גמולו. ההבנה של עקרונות ההנהגה אינה מספקת חשבון ודאי של כל מקרה.