שלום לכבוד הרב

האם מברכים ברכת "שהחיינו" על תפילין? הרי על טלית מברכים,

תודה רבה

שאלה לשלושת השבועות:
אני מבינה שרוב המנהגים אצלנו הם רק משבוע שחל בו 9 באב, אבל מה אני כן צריכה להקפיד משבוע הבא? 
מבחינת בילויים, חידושים והכל.
 

מכשיר נגד דום שינה של BMC  המחובר לחשמל, הוא מכשיר  CPAP המשמש לטיפול בדום נשימה בשינה.

א האם אפשרי להשתמש בשבת?

ב האם אפשר שיהיה דלוק  כל היום ושם מסכה שהולך לישון לא מדליק ולא מכבה?

רבנו כותב בפרק יב מהלכות תפלה הלכה י: "מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו העם עניין הדברים" ומשמע שהוא מנהג בלבד ולא תקנת חז"ל בעלת סמכות הלכתית חזקה.
א. האם נכון הדבר?
ב. אם כן, מדוע כל כך מזדעקים על הלו אשר מבטלים מנהג זה יותר מהמבטלים מנהגים אחרים?

לכבוד מו"ר שליט"א

לפי מארי, האם עיקר כדעת המ"מ בפ"ב מהל' שבת הי"א שמפרש בדעת רבנו שרק ביולדת צריך לשנות כשמחללים שבת בשבילה אבל לשאר חולים שיש בהם סכנה אין צורך, או כמהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק ח"ג סי' קיט שחולק עליו ומפרש בדעת רבנו שבכל חולה שיש בו סכנה אם אפשר צריך לשנות כשמחללים עליו שבת?

ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמיים

לכבוד מו"ר שלום וברכה,

בפ"ו מהל' עירובין הלכה ט רבנו כותב שהשובת ברשות היחיד והניח עירובו בכרמלית עירובו עירוב כיוון שכרמלית אסורה מדרבנן ובין השמשות לא גזרו במקום מצוה או דוחק.
וקשה לי לפי כלל זה מה שפסק רבנו שם בהלכה יא ש"המניח עירובו חוץ לתחום אינו עירוב מפני שאינו יכול להגיע אל עירובו", והרי איסור תחומין מדאוריתא הוא י"ב מיל ורק מדרבנן גזרו על אלפיים אמה, ואם כן לכאורה יחול פה הכלל שלא גזרו בין השמשות במקום מצוה או דוחק כמו בהלכה ט.

ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים

שלום כבוד הרב. ברצוני לשאול לעניין נושא הקידוש
וקביעות הסעודה. האם לשיטתנו אפשר לקבוע "סעודה"
לאחר הקידוש על רביעית יין כמו שכתב השו"ע או לקבוע
"סעודה" על פת הבאה בכיסנין כמו שכתבו האחרונים
ובכך נצא ידי חובת הקידוש. או שמא לשיטתנו חייב לאכול
לחם בכדי לצאת ידי חובת הקידוש.
חיפשתי ולא מצאתי תשובה לשאלה.
תודה רבה כבוד הרב.