טוב שברופאים לגהינום' - האמנם?
מהם המסרים שחכמי ישראל מעבירים אלינו באמצעות ההתבטאויות הקיצוניות שלהם?
הציבור מתבקש להרבות בתפילה, צדקה ומעשים טובים להצלת שלושת בנינו
והשבתם בשלום אל חיק משפחתם.
ה' ישמרם מכל צרה וצוקה, ויחזירם במהרה לחיק משפחתם בריאים ושלמים, אכי"ר!
מהם המסרים שחכמי ישראל מעבירים אלינו באמצעות ההתבטאויות הקיצוניות שלהם?
דואג האדומי, אחד משריו הבכירים של שאול המלך, דוגמה במקורות חז"ל להולך רכיל שגרם לשפיכות דמים. במסכת סנהדרין נמנה דואג כמי שאין לו חלק לעוה"ב ושם גם מתוארים גדולתם בתורה של דואג ואחיתופל.
במדרש שוחר טוב מתוארים דואג ואחיתופל כראשי סנהדראות שנכשלו ונדרדרו לגהנם. בפיהמ"ש תחילת מס' חולין מונה הרמב"ם את דואג ואחיתופל והתנא אלישע אחר יחד עם ישו הנוצרי שר"י.
כנהר שלום!
תחילה, תודתי נתונה לכבודו על השיעורים המחכימים וכו'...
שאלותי:
1. מה צריך להיות היחס לאדם שידוע כרב ויצאו עליו סיפורים\שמועות\כתבות וכדו' שהוא אחראי לאילו שהם דברים שאינם כהוגן (במלוא הספקטרום של הביטוי)?
2. האם לכבד אדם בתואר 'רב' כל עוד לא הוכח אחרת או לכנותו כך רק אם כבר הוכח שהוא אכן ראוי לכך?
3. לדעת רבינו האם יש בעיה לכנות את ה' בתארים מוגשמים או שהבעיה רק באמונה כזו?
מהם הטעמים של אמירת "במה מדליקין" בערב שבת, האם רק בשביל להזכיר ולהתארגן מבעוד יום לקראת שבת?
האם בנסיבות אלו יש מקום לקדיש דרבנן שחייבים לאמרו רק לאחר דברי משנה ואגדה ולא לאחר פסוקים מן התנ"ך ("לכו נרננה")?
מה הסמכות של ציבור לשנות מנהגים בתואנות שנראות להם מוצדקות, ומי יטול אחריות על התוצאות של החלטות אלו?
שלום רב לאוהבי תורתך!
שאלתי לגבי תרגומו של הרב קאפח זצ"ל, את המצווה התשיעית בספר המצוות.
הרב תרגם כך: ואין מצווה זו נוהגת אלא בכגון אותו המעמד העצום שבו פחדו כל באי העולם, והיה חובה לפרסם ייחודו
הביטוי כל באי עולם מפנה אותנו למשנה ראש השנה, לא הצלחתי להבין האם כך מצא הרב במקור הערבי? [אבן תיבון מתרגם רק "העולם"]
אשמח לתשובתכם לכבודה של תורה ורבנו משה המלמדה.
האם ההלכה מתירה התאגדות של יצרנים כולל קביעת מחירים ובאילו תנאים ישנה התערבות הלכתית לטובת הצרכנים?
מהם הכלים שמעניקה ההלכה לצרכנים ע"מ להתגונן מפני רמת מחירים גבוהה שנוצרה ע"י קרטל יצרנים או משווקים?
כיצד חכמי ישראל בתקופות השונות השפיעו על הוזלות משמעותיות של מחירי השוק באמצעות פסיקות הלכתיות יחודיות לנסיבות?
דרך הרמב״ם בספרו משנה תורה לכתוב בהתחלה כלל מסוים ואחר כך מביא נפקא מינות מהכלל. אבל לפעמים הרמב״ם משתמש במילה ׳לפיכך׳ ולפעמים ׳כיצד׳. האם יש הסבר להבדלים בין הלשונות?
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.