בעניין התנגדות הרב "תשובה מאהבה" לזוהר ולתורת הקבלה

האם רשאים לדרוש כביכול מבורא עולם ביטול הגזירה על החכם החולה או המתייסר?

לשיטת הרמב"ם, האם ניתן לתרום "זכויות" של מצוות שבצע יהודי לטובתו של החולה?

האם רשאים להתפלל ולבקש מהקב"ה לקצר חיי החולה ע"מ לסיים מסכת היסורים שלו?

האם תורת ישראל יכולה לשמש מודל חלופי לשיטה המערבית הדמוקרטית ע"מ לקיים חברה הוגנת ושוויונית בישראל?

מהן הדרכים עפ"י  תורת ישראל הראויות לטפל בנבחרי ציבור ומנהיגים שנתפשו בקלקלתם?

האם יש להחיל על יום שכזה את כללי התענית האחרים. דהיינו, קבלת התענית מבעוד יום, קריאת פרשת "ויחל" ועוד?

היש להבחין בין התעניות השונות, כמו יום הכיפורים או הצומות שתקנו חכמים עקב החורבן לבין תעניות יחידים?

עשרה מישראל שקבלו עליהם הצום מבעוד יום, האם יזכירו בתפילה "ביום צום התענית הזה" ומה יהיה סדר תפילת המנחה?

האם צריך להתאמץ ולהשקיע באמצעים להתגבר על הבצורת, היש סתירה בין כח עשייה לכח אמונה?

מה עשו אבותינו בתימן בנסיבות שכאלו ובאלו אמצעים נקטו ע"מ להגיע להכנעת הלבבות?

מדוע ישנו קושי להוביל את הציבור להכנעה והתעלות אמת תוך זעקה מקירות הלב?

מהם הטעמים של אמירת "במה מדליקין" בערב שבת, האם רק בשביל להזכיר ולהתארגן מבעוד יום לקראת שבת?

האם בנסיבות אלו יש מקום לקדיש דרבנן שחייבים לאמרו רק לאחר דברי משנה ואגדה ולא לאחר פסוקים מן התנ"ך ("לכו נרננה")?

מה הסמכות של ציבור לשנות מנהגים בתואנות שנראות להם מוצדקות, ומי יטול אחריות על התוצאות של החלטות אלו?