חלאקה
מה דעת הרב על קיום טקס החלאקה או השתתפות בטקס כזה. האם אין בזה חוקות הגויים, שלא לומר עבודה זרה.
ידוע שהרב קנייבסקי והרב סולובייצ'ק התנגדו נחרצות לטקס זה.
תשובת הרב חשובה לי ביותר - הלכה למעשה בקרוב מאוד.
תודה.
האם שמחת פורים פירושה לאבד את הדעת, או דווקא להתבונן לעומק במה שנראה הפוך? בעקבות מראות של הוללות בתקופת הקורונה, מתעוררת שאלת האחריות שלנו למסרים שאנו מעבירים על החג. מעשה רבה ורבי זירא, דרך הרמב״ם ומנהג אבותינו בתימן מובילים להבחנה בין שמחת מצווה לבין התפרקות.
🎧 האזינו לדיון במשמעות השתייה בפורים, בפירוש האגדה ובאחריות שלנו למסרים שהחג מעביר לדור הבא.
מראות של נערים ונערות הנאספים להוללות בשם שמחת פורים מחייבים אותנו לבדק בית. הדברים נאמרו בעקבות אירועים בתקופת הקורונה, שבהם נוסף גם סיכון בריאותי, אך השאלה איננה מסתיימת בהוראות הבריאות: האם אנו מעבירים את מהותו של היום, או שמא משדרים שעיקרו שכרות והתפרקות?
אין די להפנות אצבע כלפי מי שרחוקים מתורה ומצוות. עלינו לבדוק מה מתרחש גם בתוכנו, ומהו המסר הזולג מאתנו החוצה. כשפורים מזוהה רק עם שתייה, אפשר לאבד את סיפור המגילה, את משלוח המנות ואת המתנות לאביונים. האחריות מוטלת גם על שומרי התורה ועל ההנהגה הרוחנית.
במסכת מגילה, דף ז עמוד ב, נאמרה חובת ההתבסמות בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. בהמשך מסופר על רבה ורבי זירא שסעדו יחד, התבסמו, ורבה שחט את רבי זירא. למחרת ביקש עליו רחמים והחיה אותו. בשנה הבאה סירב רבי זירא לחזור ולסעוד עמו, מפני שלא בכל שעה מתרחש נס.
לפי דרך הקריאה באגדות שאנו מציגים כאן, בעקבות גישת הרמב״ם, אין להבין את המעשה כתיאור של הריגה והחייאה כפשוטן. כוחו הגדול של החכם הוא שכלו וחוכמתו. כאשר שתיית יתר מביאה אותו לדבר שטויות, היא נוטלת ממנו את יתרונו. זהו מובן ה״שחיטה״ בקריאה זו: פגיעה בחוכמה ובדעת. אין ליטול מן האגדה היתר לאבד את השכל.
הרמב״ם מדבר על שתייה עד שיירדם. אבותינו בתימן פירשו לנו את הדרך: לשתות מעט יותר מן ההרגל, וכאשר הראש מכביד, ללכת לישון ולהפיג את השפעת השתייה. אין זו שכרות המביאה להשתוללות ולפריקת כל גבול.
כבר קמו מנהיגים רוחניים והזהירו מפני תופעות אלו. בתקופת הקורונה נשמעו גם קריאות להימנע משכרות בשל הסיכון המיוחד. יש לחזק את המנסים לבלום את התופעה, ובד בבד לבחון מחדש את התפיסה שהשתרשה ביחס לשמחת פורים.
אפשר לעמוד על משמעות נוספת של ההיפוך בין ארור המן לברוך מרדכי מתוך מהלך המגילה. כשהזמינה אסתר את המן למשתה, מי שהסתכל בשטחיות יכול היה לתמוה: כיצד היא מגדלת ומכבדת את צורר היהודים? רק בהמשך התברר שההזמנה הייתה חלק מן המלכודת שהביאה לחשיפתו ולמפלתו.
בקריאה זו, המבט הראשון מטעה: המן נראה כמבורך ומרדכי כנתון בצרה, ואילו ההתבוננות במהלך כולו מגלה כיצד הדברים מתהפכים. אסתר מביאה את אחשוורוש, שגם הוא עוין ליהודים, להכיר באיום המופנה כלפיו. ההצלחה החיצונית של המן אינה סוף הסיפור. עלינו להתבונן בהשגחה הנסתרת ובחוכמה שניתנה לאסתר, ולא להפוך את הביטוי להזמנה להשתגע ולהתהולל.
התיקון איננו רק עצירת אירוע מסוים. נדרשת הסברה מתמשכת על משמעות מועדי ישראל. כשם שחנוכה איננו רק סופגנייה וראש השנה איננו רק תפוח בדבש, פורים איננו רק מסיבת הוללות. יש להכיר את מצוות היום ואת הנסים הגדולים, ולראות כיצד הקדוש ברוך הוא שומר על קיומנו גם בהשגחה נסתרת.
על ההנהגה הרוחנית ועל כולנו לחשוב כיצד אנו מתקנים את תפיסת החג בתוכנו, וכיצד אנו מקרבים גם אחים שאינם מכירים את תוכנו. הערבות מחייבת אותנו שלא להסתפק בביקורת על אחרים, אלא להאיר את משמעות המועדים במשך כל השנה.
מסקנת הדברים
שמחת פורים אינה היתר לאבד את הדעת ולהתפרק. השתייה אינה מחליפה את מצוות היום ואת ההתבוננות במגילה. מתוך דרך הרמב״ם ומנהג אבותינו, ומתוך קריאה מעמיקה באגדה, עלינו לטפח שמחה שיש בה דעת, אחריות והכרה בהשגחת השם.
האם השתייה בפורים מתירה הוללות ואובדן שליטה?
לא. לפי הדרך המוצגת בשיעור, אין להבין את חובת ההתבסמות כהיתר להשתולל ולאבד את השכל. שמחת פורים צריכה לשמר את משמעות היום ואת מצוותיו. התופעות של התפרקות מחייבות בדק בית בתוך הציבור שומר המצוות וגם אחריות למסרים המועברים החוצה.
כיצד מתפרש בשיעור מעשה רבה ורבי זירא?
בקריאה הרעיונית המוצעת בשיעור, אין מדובר בהריגה ובהחייאה כפשוטן. שתיית היתר הפוגעת בדעתו של החכם נוטלת ממנו את חוכמתו, וזהו מובן ה״שחיטה״ בקריאה זו. זהו פירוש לאגדה, המבקש להזהיר מפני אובדן השכל; אין לראות בו היתר לשכרות.
כיצד נהגו אבותינו בתימן בשתייה בסעודת פורים?
אבותינו פירשו את דרך הרמב״ם כשתייה מעט יותר מן ההרגל. כאשר הראש מכביד, הולכים לישון ומפיגים את השפעת השתייה. אין הכוונה לשכרות של התפרקות או להשתוללות בשם ההלכה.
מה מלמדת הזמנת המן למשתה אסתר על ההסתכלות במגילה?
במבט חיצוני נראה שאסתר מכבדת את צורר היהודים. מתוך המהלך כולו מתברר שההזמנה הייתה חלק מן המלכודת שהביאה למפלתו. השיעור מציע לראות בהיפוך הזה קריאה להתבוננות עמוקה בהשגחה הנסתרת, ולא הזמנה לאבד את הדעת.
מהי האחריות החינוכית העולה מן השיעור על פורים?
עלינו להסביר במשך כל השנה את משמעות מועדי ישראל ואת מצוותיהם. בפורים יש להציג את סיפור המגילה, משלוח המנות והמתנות לאביונים, ולא לשדר שהשתייה היא העיקר. האחריות כוללת את התיקון בתוך הציבור שומר המצוות ואת הקשר עם אחים הרחוקים מתורה ומצוות.
מה דעת הרב על קיום טקס החלאקה או השתתפות בטקס כזה. האם אין בזה חוקות הגויים, שלא לומר עבודה זרה.
ידוע שהרב קנייבסקי והרב סולובייצ'ק התנגדו נחרצות לטקס זה.
תשובת הרב חשובה לי ביותר - הלכה למעשה בקרוב מאוד.
תודה.
שלום כבוד הרב,
התחלתי לאחרונה להתעניין בחסידות חב"ד, בדמותו של הרבי מלובביץ' ובתורת חב"ד כיום, והייתי שמח מאוד לשמוע את דעתו של הרב כלפי החסידות הזו.
מצד אחד, קשה שלא להתפעל ממפעל השליחות האדיר, מהרצון לקרב כל יהודי ומאהבת ישראל והדאגה לכל אחד באשר הוא. אך מצד שני, מטריד אותי מאוד כל העניין המשיחי סביב הרבי מלובביץ'. חלק מהדברים והביטויים שנשמעים שם נראים בעיניי בעייתיים מאוד, וקרובים באופן מסוכן ממש לגבול של עבודה זרה וטעויות היסטוריות מרות.
אשמח מאוד לשמוע מהי עמדת הרב ביחס למורכבות הזו וכיצד נכון להסתכל על הדברים.
"ברי ושמא, ברי עדיף", היש להעדיף שיטה ברורה כב"משנה תורה" לדעות שונות של המקובלים שלא התגבשה לכלל שיטה?
האם ניתן לשנות הלכות מקובלות מדורי דורות במקרים שנחשפים ספרים המציגים פסקי הלכה שונים המיוחסים לגדולי ישראל?
עד כמה ניתן להסתמך על שמועות ובעוד שלא מצינו התבטאות בכתב של מי שהשמועה עליו כעדות לכך?
עיינתי בשו"ת "תשובה מאהבה" של הגאון ר' אלעזר פלקלס תלמידו של ה"נודע ביהודה", סימן כ"ו, ד"ה את זה כתבתי, והשתוממתי לראות איך שהוא יוצא בלשון חריפה נגד ספר הזוהר ונגד תורת המקובלים בכללותה! אבקש מכב' הרב לעיין שם ויראה אם צדקתי בהבנתי. במידה והבנתי נכונה שאלתי היא שאלות פשוטות ומתבקשות,
1. מדוע לא הוחרם בעל "תשובה מאהבה" כפי שהוחרם הרב יחיא קאפח ע"י חלק מרבני ירושלים?
2. מדוע רבני ירושלים לא חושבים שיש לרב יחיא קאפח תנא דמסייע בדמותו של הרב "תשובה מאהבה"? יש לי תחושה קשה של איפה ואיפה שנקטו פה הרבנים במחילה מכבודם. עוד שאלה אחרונה,
שלום וברכה,
אני מבקש להבהיר נקודה חשובה לגבי דרכו של מארי יחיא קאפח (מארי הישיש) והיחס לספרות הקבלה.
מהי דרכנו בהלכה ובהשקפה: האם ללכת אחר הקבלה או אחר דרכו של מארי הישיש שהתנגד לה? מה הייתה דעתו של מארי הישיש בנושא, ולמה הוא הפנה לספר הזוהר? מדוע כמעט ולא מתייחסים באתר לדרכו של מארי הישיש – למה נשכחה או מושמטת מהדיון?
אשמח למענה מפורט.
תודה מראש.
לכבוד הרב שלום,
אשמח לדעת מה היה מורה מארי לבחורי ישיבות ששאלו אותו באיזה גיל עליהם להינשא?
האם הוא עודד להתחתן מוקדם או שמא תמך בדחיית הנישואין מעט כעמדת רבים מראשי הישיבות היום?
שאלתי היא בפרט ביחס לבחורי ישיבה וגם באופן כללי.
תודה רבה
הרב רצון ערוסי מגנה את ההתנפלות על הרבנים שמתחו ביקורת על צה"ל. "אוי לו לרב שלא יאמר את עמדת התורה".
בעלון של הליכות עם ישראל לפני כשנה, הוקדשה יריעה נרחבה מהעלון לזכרו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והדבר כמובן חשוב להנציח זכרם של צדיקים, אך ברצוני לשאול, מדוע לא הוזכר דבר מפטירתם בשנה האחרונה של תלמידי חכמים חשובים נוספים, שהשתייכו בעיקר לחוגים החרדיים- ליטאים ??
(ולא אנקוב כאן בשמותיהם, שמא אשמיט מי מהם)
האם רק משום שהם לא השתייכו לחוגים של "הליכות עם ישראל" או שישנם סיבות אחרות ??