אגרת ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות

ה' עלינו – נחיה!

עומדים אנו לפני יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולפני יום העצמאות.

ובשל הקורונה, נבצר מאתנו לקיים תפילות ועצרות ברוב עם, בחרדת מלך ובהדרת מלך.

אבל נשכיל להתרומם, בבחינת התנערי מעפר, קומי!

מהתייחדות עם קברי החללים כמו בכל שנה, נתייחד השנה עם נשמותיהם הטהורות והזכות של חללינו ע"י לימוד משניות, משנה = נשמה, כמו המיזם של ידידי, הרה"ג יונתן אדואר מפ"ת מזה שנים רבות.

ובמקום עצרות ברחובה של עיר, נתבונן בבתינו לגבי המשמעות האמתית והמהותית של ימים אלו.

בסמל של צה"ל יש חרב מלופפת בענף זית. והיא נמצאת זקופה במרכזו של מגן דוד. כי רוצים אנו לשדר לעצמנו ולעולם, דווקא ביום הזיכרון לחללינו, כי לא על חרבנו נחיה, אלא חרבנו היא חרב מגן שמוקפת ומוגנת באמונה בצור העולמים. בקודקוד העליון של המגן דוד, שָם ה'.  בקודקוד התחתון, שָם ה'.  בקודקוד מימין, שָם ה'.  בקודקוד משמאל, שָם ה'.  בקודקוד מלפנים, שָם ה'.  בקודקוד מאחור, שָם ה'.  וענף הזית הוא מענפי המנורה הטהורה, סמל המדינה.

כי חיינו הלאומיים המרירים כזית, נועדו להאיר את אורות הערכים האמתיים לנו ולאנושות כולה, כדי לחיות חיים ייעודיים וערכיים.

נתפלל לה', שיוציאנו מיגון – לשמחה, ומאפלה – לאור גדול, ויקוים בנו החזון: "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח".