The Hanukkah lamp went out before Shabbat: should you bless again?
Relighting while it is still clearly daytime
When the Hanukkah lamp was lit at the proper time and had enough oil, the ordinary rule is that a flame that later goes out need not be relit. On Friday the lighting is brought forward to avoid kindling on Shabbat, which raises a separate question if the flame goes out early.
The Shulchan Aruch (Orach Chayim 673:2) applies the usual rule even to the Friday case. Rav Ratzon Arusi follows the practice of relighting while it is still clearly daytime and before Shabbat has been accepted, in line with the concern discussed in Shetilei Zeitim. Because authorities differ about repeating the blessing, it is omitted.
Questions and answers
Do I relight if the lamp went out early on Friday?
According to the practice taught, relight only while it is still clearly daytime and Shabbat has not been accepted.
Do I repeat the blessing when relighting?
No. The lesson directs that the lamp be relit without another blessing.
Based on a Hebrew lesson by Rav Dr. Ratzon Arusi.
הנר כבה לפני קבלת שבת. מדליקים שוב?
לפי הרב רצון ערוסי, במנהג תימן חוזרים להדליק נר חנוכה שכבה בערב שבת בעוד יום, לפני כניסת שבת ולפני קבלתה. מדליקים שוב בלי ברכה. השולחן ערוך פוטר מהדלקה חוזרת גם במקרה הזה.
מה קובע הרמב״ם כשנר כבה?
הדליקה וכבתה אינו זקוק להדליקה פעם אחרת
כאשר הנר הודלק כדין והיו בו די שמן ותנאים לבעור למשך זמן המצווה, כיבויו אינו מחייב הדלקה חוזרת. מי שמדליק שוב עושה זאת בלי ברכה. בערב שבת ההדלקה מוקדמת מפני קדושת השבת, ועל מקרה זה נחלקו הפוסקים.
למה חוזרים להדליק בלי ברכה?
לפי השולחן ערוך, אורח חיים תרע״ג, ב, הכלל חל גם כשהנר שכבה ביום שישי טרם קבלת שבת. שתילי זיתים (ס״ק יג) כותב שראוי להדליק שוב כשהנר כבה, ובייחוד בערב שבת לפני קבלתה. הרב ערוסי מורה כך למעשה בערב שבת.
יש פוסקים שמחייבים ברכה על ההדלקה החוזרת לפני שבת, ויש הסוברים שכבר בירכו כדין על ההדלקה המוקדמת. מפני שספק ברכות להקל, חוזרים להדליק בלי ברכה נוספת.
מסקנת הדברים
לפי הרב רצון ערוסי, נר חנוכה שכבה בערב שבת בעוד יום מדליקים שוב בלי ברכה, כל עוד השבת טרם נכנסה וטרם התקבלה. מדליקים רק כשאפשר לעשות זאת בלי חשש חילול שבת.
מתי חל הכלל שנר חנוכה שכבה אינו טעון הדלקה נוספת?
לפי הרמב״ם, נר חנוכה שהודלק כדין עם די שמן למשך זמן המצווה וכבה בתוך הזמן אינו טעון הדלקה חוזרת. מי שרוצה להדליקו שוב רשאי לעשות זאת בלי ברכה.
האם חוזרים להדליק נר חנוכה שכבה לפני קבלת שבת?
לפי הרב רצון ערוסי, במנהג תימן חוזרים להדליק נר חנוכה שכבה בערב שבת בעוד יום, לפני כניסת שבת ולפני קבלתה. השולחן ערוך פוטר מהדלקה חוזרת גם במקרה זה.
האם מברכים על ההדלקה החוזרת בערב שבת?
לפי הרב רצון ערוסי, כשחוזרים להדליק בערב שבת נר חנוכה שכבה לפני כניסת שבת ולפני קבלתה, מדליקים בלי ברכה נוספת. הפוסקים נחלקו אם הברכה שנאמרה בהדלקה הראשונה מספיקה, וספק ברכות להקל.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
פתיחת ההיכל בשבת תיקון ספר תורה
אבקש לדעת מתי נכון לפתוח את היכל הקודש בשבת. האם לפני מזמור לדוד או אחרי יהללו האם יש מנהגים שונים אנו בית כנסת תימני נוסח שאמי שאלה נוספת לגבי תיקון ספר תורה האם יכול אדם שאינו סופר סתם לתקן ספר תורה כגון מחיקה של דיבוק אותיות או חיזוק אתיות בדיו
נרות שבת
שלום וברכה אני בחור ישיבה. איפה להדליק נרות שבת: בחדר אוכל או בחדר שליי בפנימיה? למה?
תודה
הל' שבת
לכבוד הרב שלום וברכה! מה היסוד להיתר שנהגו יהודי תימן למכור תפילות ועליות וכיו"ב, בשבת?
בתודה ובברכה,
מהי ״תורת כלי״ המתירה טלטול כיסוי כלי או שבר כלי בשבת?
לכבוד הרב
מלשון הרמב"ם בהלכות שבת (פרק כה הלכות יב-יג) משמע שיש היררכיה מסויימת בדיני טלטול כלים בשבת. תחילה דיבר (הלכה יב) על דלתות הכלים שנתפרקו. משמע שהן חלק מהכלי רק שהוא נתפרק ולא נשבר, אם כן חל עליו שם מסוים מהכלי. לאחר מכן על כלי עצמו שנשבר. ובהלכה יג' מדבר על כיסוי כלי- שאינו דלת של כלי משמע שאינו מחובר לו, ואינו כלי שנשבר, אלא הוא תשמיש עזר חיצוני לכלי.
עוד כותב: כל כסויי הכלים נטלים בשבת והוא שיש תורת כלי עליהם.
שאלתי היא מהי תורת כלי? הרי משמע שאין כיסוי הכלי ניטל מפני שהוא כלי. אלא רק עזר לכלי.
תודה רבה
נשק בשבת
הרב אמר בשיעור שלאזרח מותר ללכת עם נשק בשבת רק במקום שיש בהם צורך.
א. האם זה רק אם הוא יודע להשתמש בו או שמותר לו גם מצד ההרתעה שיש בנשק?
ב. אם זה מותנה בידיעה, האם ידיעה מינימלית של יודע לדרוך ולירות מספיק או שצריך להיות מוכשר על הנשק,דהיינו יודע לתפעל מעצורים?
ג. במקום שנחשב כמקום שצריך להסתובב בו עם נשק, אז מותר לי ללכת עם הנשק של חבר חייל סתם כי לו כוח אין להסתובב איתו?
לישה בשבת
שלום רב לכבוד הגאון שליט"א, באתי לשאול את כבודו בענייני שבת החמורים ומכיון שאיני יודע מה להגיד ומה לומר, מבקש אני את חוות דעת מעכת"ר. הנה, הט"ז (סי' שכא ס"ק יא) דן לגבי גיבול קמח מצה ומשקין בשבת ע"י עשיית בלילה רכה ואסר כיון שאין ידוע מהו הסדר הידוע כדי לשנות כדמבו' בשבת (קנו.) ובשו"ע (שם סעי' יד). ע"ש. (וכבר העירו ע"ד הרבה אחרונים דבתרה"ד סי' נג מבואר דבכה"ג עבדינן כשינוייא המבואר בתלמוד, ע"ש. עי' בפמ"ג, בתוספת שבת, בחיי אדם, במשנ"ב ובכה"ח ועוד) וראיתי בערוך השולחן (סעי' כ) שכתב לדון בדברי הט"ז מטעם דאין לישה אחר לישה, וכיון דקמח מצה נילוש כבר, תו לית ביה איסורא. ע"ש.
כיצד מבאר הרב קאפח את איסור ממרח בשבת במשחות, פלסטלינה וחימר?
1 למה הרמב"ם משנה מלשון חז"ל וקורא למלאה מלאכת מוחק, הרי כבר יש מלאכה כזאת
3
ועוד רציתי לשאול בקשר לדברי הרב קאפח בלכות שבת יא ו הע' יג שלפי דבריו
אין ממרח במשחקי פלסטלינה וחימר
ובכלל בשום משחה
אפילו מהרי"ץ בח"ג קנט לא חשב ע"ז
אלא אצל מהרי"ץ הקולא שרק היכא שיש לגזור משום שעוה אסור, אבל יש לדידו איסור ממרח בשעווה עצמה
האם תוכל להגיד לי אם יש דיעה כזו חוץ מהרב קאפח ברמב"ם, אפילו מהרי"ץ בח"ג קנט' לא חשב ע"ז
איזה פוסק בן זמנינו או קדמון ראשון או אחרון?
האם לאכול תבשיל שהונח ישירות על פלטה דולקת כשמתארחים בשבת?
שלום לכבוד הרב,
האם אסור לשים על הפלטה ישירות שהיא דולקת, תבשילים?
ומה הדין אצל התארחות אצל אשכנזים שלא מקפידים על דין זה?
האם חייבים לעשות בשינוי מלאכות שבת עבור כל חולה מסוכן או רק ביולדת?
לכבוד מו"ר שליט"א
לפי מארי, האם עיקר כדעת המ"מ בפ"ב מהל' שבת הי"א שמפרש בדעת רבנו שרק ביולדת צריך לשנות כשמחללים שבת בשבילה אבל לשאר חולים שיש בהם סכנה אין צורך, או כמהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק ח"ג סי' קיט שחולק עליו ומפרש בדעת רבנו שבכל חולה שיש בו סכנה אם אפשר צריך לשנות כשמחללים עליו שבת?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמיים
מי שברך ותחנון בשבת
שלום וברכה כבוד מארי רצון באם מותר לענות בבהכנ"ס על "מי שברך" הנאמר אחר העלייה לתורה? לכאורה זו בקשת צרכים.
2) רבנו כתב בסוף פרק ט מהל' ברכות: "בשבתות... ואומר סדר היום ודברי תחנונים..." והרי כתב בפ"ל מהלכבוד שבת הלכה יב: "אסור להתענות ולזעוק ולהתחנן בשבת" איך ניישב את ההלכות? תבורך מפי עליון
תכנון
בוקר טוב לרב, אני אדריכל שכיר ויש לי שאלה עקרונית: יש פרוייקטים שמתכננים במשרד שיכול להיות בהם חילול שבת. יש פרוייקטים שמבחינה תכנונית עדיף לתכנן בצורה כזאת או אחרת שבשבת "תגביר" חילול שבת. לדוגמא - מבנה שמבחינת הגיון ותכנון עדיף לעשות בו חניון תת קרקעי, אבל זה יגרום לזה שיהיה מי שיתפעל את החניון ויעבוד שם בשבת ויהיו שם מעליות, חשמל, וכו' וכו'.... מצד שני - אם אני מתכנן חניון עילי, פתוח יהיה פחות חילול שבת. האם זה שיקול בתכנון? איפה עובר הגבול, אם יש כזה בין הרצון לתכנן בצורה טובה לבין ההלכה?
תודה,