מניקה וצום תשעה באב

האם הרמב"ם התבסס על הגמרא בירושלמי מסכת תענית פרק ד', כפי שמציין הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחווה דעת?

אם זהו המקור לפסיקה המיוחסת דעת הרמב"ם, אזי כיצד יתכן ליחס לרמב"ם הפנייה לתלמוד הירושלמי?
כאשר הרמב"ם ממליץ לתלמידו המובהק, יוסף בן יהודה, לו הוא כתב את מורה הנבוכים, לא לכלות את זמנו בלימוד התלמוד, כי הרמב"ם מיצה במשנה תורה את כל התלמוד, ועדיף שישב וילמד את משנה תורה בע"פ.

באלו מועדים, לשיטת הרמב"ם, יש להפטיר בנביא מן הדין והאם רשימה זו כוללת גם הפטרה במנחה?
מדוע כתב המהרי"ץ בסידורו שהמנהג להפטיר במנחה ט' באב למרות שלא נזכר בכל התכאליל הקדמונים?
לשיטת מרן השו"ע שאין לברך על המנהג, מדוע פסק שיש לברך על הפטרות שקורים מכוח המנהג?   

שאל השואל: האם צום עשירי בטבת יש לו משמעות לדורנו או לא?

והתשובה: אכן השאלה מתבקשת כיוון שהנימוק שהרמב"ם הביא לצום עשירי בטבת בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה ב הוא "שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק" ואותו נבוכדנאצר כבר אין לו שום זכר וגם לא אותה בבל ולירושלים כבר היו עליות ומורדות מאז ועד היום.

הנוהג להוציא השבת כשיטת רבנו תם, האם יוכל לאכול עד זמן רבנו תם בערב צום ט' באב?