מלוה ולווה
יורנו כבוד תורת רבינו,
מה דין קבלת הלוואה בבנק, כניסה למינוס (שהוא סוג של הלוואה בריבית), שימוש בכרטיס אשראי, לאור דברי הרמב"מ בהלכות מלוה ולווה פרק רביעי (שאסור ללוקח ללוות ברבית)?
נכון שאסור ללווה לקחת הלוואה בריבית ממלווה יהודי, אבל במקרה הנדון הלווה לקח הלוואה מבנק, שהוא רשות משפטית נפרדת, וכל פעילותו מבוססת רק על שעבוד נכסים מוגדרים, בע"מ = בערבון מוגבל, ובד"כ גם עם היתר עיסקה.
כיוצא בזה כרטיס אשראי, אם הנותנים אשראי הם חברה בע"מ כמו בנק ואם יש להם היתר עיסקה.
תכנים לקריאה נוספת
נוסח היתר עיסקא
בשנים האחרונות יש בנקים שהוסיפו בנוסח ההיתר עיסקא סעיף וז"ל, כן הוסכם כי על המקבל לשלם לבנק מידית עם מתן ההודעה הנ"ל את חלק ההלוואה ואת החלק שלא נפסד מהפיקדון לטענתו של המקבל לפני שתדון טענתו על הפסד או אי רווח וחייב לבוא ולהתדיין מיידית בלא להשתמט.
השאלה היא האם אין בזה ריבית שהרי באופן שהיה הפסד, אם ברצוני לא להחזיר את כל ההלוואה אני מוכרח לוותר על ההתדיינות בהפסד שהיה, ונמצא שאני מוותר על ההפסד תמורת הארכת זמן ההלוואה.
הלוואה לבן משפחה
במידה ובן משפחה מעוניין להביא לבן משפחה אחר כסף על מנת לקבל חזרה בהמשך.
1 - אם זה למטרת השקעה, האם מותר לעשות זאת בידיעה שהכסף עלול להיות מופסד, ועל כן יהיה מותר להחזיר עם רווחים את הכסף במידה ויהיו כאלה?
2 - אם מטרת הכסף לעזרה, האם מותר להחזיר את הקרן צמודה למדד ולא יהיה בכך ריבית כדי שהכסף לפחות לא יפסיד?
קנס ללווה
אני מלוה בלי ריבית לנזקקים, ומבהיר להם מראש שהם צריכים להודיע לי אם יש להם בעיה כלשהי בהחזר החוב ואני מוכן להתחשב. אבל לצערי יש לווים חסרי אחריות, שנותנים צ'קים ללא כיסוי ואינם טורחים להודיע לי, הצ'ק חוזר וגורם לי טרחה רבה.
רציתי לשאול האם מותר לי להכניס בהסכם סעיף הקובע, שאם הצ'ק חוזר והלווה לא הזהיר אותי מראש, הוא ישלם קנס? אדגיש שהקנס הוא לא על האיחור בתשלום אלא רק על כך שהלווה לא טרח להודיע מראש.
תשלום נזק
לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
לפני מספר חודשים הלוותי לחברתי 10 ש"ח, אך עד היום היא לא החזירה לי אותם (למרות שאמרה שתחזיר), אני התייאשתי ומחלתי. לפני כשבועיים בלי כוונה הפלתי חפץ השייך לה והוא נשבר. שווי החפץ הוא 8 ש"ח, והיא לא דרשה ממני לשלם כיוון שחשבה שנפל מעצמו. השאלה שלי: האם מכיוון שהיא חייבת לי סכום יותר גבוה אינני חייבת לשלם עבור החפץ? או שבכל מקרה מחובתי לפצות אותה עבור החפץ שנשבר?
תודה מראש לכבוד הרב!
ריבית
שלום לכבוד תורתו אבי מלווה מדי פעם סכומי כסף לכמה מאחיו הנוהל הוא שאבי מקבל מהם את הריבית שנותן לו הבנק בעד פקדונותיו ( כפיצוי על הרווח שיכול היה להרוויח ) ריבית זו כמובן, נמוכה מהריבית אותה דורש הבנק על הלוואותיו. אני מתאר לעצמי שגם כך, הדבר הוא אסור, אך משום שאני מכיר את אבי, שהוא אמנם שומר מסורת אך לא אוהב שאנו הילדים מעירים לו על מעשיו, וזאת בטענה שאנו סתם "מחמירים". כלומר, קרוב לוודאי שאבי ידחה את דבריי בביטול. שאלתי היא כיצד עלי לנהוג - להעיר לו או לא?
בתודה מראש נתנאל
עסקה מותרת נקייה מאיסור ריבית
מקורות: גמרא בבא מציעא, דף סח-סט
דף קד עמ' ב
הרמב"ם, הלכות שלוחין ושותפין
האם עיסוק בניכיון שיקים מותר למרות שיש חשש לאיסור רבית?
באילו תנאים יחשב עיסוק זה כמקח וממכר ובאילו תנאים יחשב כעיסקת הלוואה?
האם ניתן להשוות עיסקה זו לרכישת סחורה כלשהי בערכים מוזלים ע"מ למוכרה בריווח?
האם מותר להזדקק לכל גורמי הגביה כולל הוצל"פ ע"מ לגבות כספים מחייבים המתחמקים מלפרוע חובם לו?
הלכה ומנהג
שלום עליך מארי,
1. אבי הציע לי להפקיד אצלו את כספי בזמן שאני בצבא והוא ישקיע את הכסף לרווחת שנינו. לאחר שאשתחרר בע"ה אני עתיד לקבל סכום גבוה יותר ממה שהפקדתי אצלו. האם דבר זה מותר? ואם צריך לכך התר עסקה מהו הנוסח שצריך להיות?
2. האם לפני קריאת מנורת המאור או כל מדרש ואגדה מנהגנו לומר "ברוך אתה ה' למדני חוקיך"? ואם לא, לנוהגים כך, האם מנהגם טעות? מדוע? ואם יש בכך אמירת שם ה' לשווא.
3. בפסוק "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" האם המילה "ושמו" במלעיל או במלרע?
תודה רבה, ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים, יישר כח!
ריבית על הלוואה שניתנה לאדם אחר
ע"פ הרמב"ם (הלכות מלוה ולווה פרק ה), מותר לראובן לשלם 100 ש"ח לשמעון, כדי ששמעון שילווה 1000 ש"ח ללוי למשך שנה. אין כאן איסור ריבית, כי לא הלווה משלם את הריבית, אלא אדם אחר.
א. האם מותר לשני חברים להסכים ביניהם, שבכל פעם שאחד מהם ירצה לקחת הלוואה בריבית מהשוק האפור, השני ישלם עבורו את הריבית? לכאורה בכך הם מבטלים מעליהם את איסור הלוואה בריבית!
ב. האם מותר לשמעון להקים עסק שיסתמך על ההיתר הנ"ל (כל לקוח משלם לשמעון 100 ש"ח, ובתמורה שמעון מלווה 1000 ש"ח לאדם כלשהו לפי בחירת הלקוח)?
ריבית
שלום לכבוד תורתו לוויתי מאחותי סכום של כ -50,000 ש"ח לצורך תשלום במסגרת רכישת דירה. העניין הוא, שיש לי ולאשתי את הסכום הזה אבל בדולרים. כיוון ששער הדולר כיום מאוד נמוך, ועל מנת שלא לספוג את הפרשי השער, ביקשתי מאחותי את ההלוואה הנ"ל לתק' של מס' חודשים בתקווה ששער הדולר יעלה וכך אוכל להמיר את הדולרים שברשותי ולהחזיר לה את הלוואתה. כמובן שאחותי הלוותה לי את הסכום האמור ללא ריבית. שאלתי היא האם מותר לי לפצות את אחותי בעת החזר ההלוואה, ולהחזיר לה סכום הגבוה מהסכום אותו היא הלוותה לי? האם אין בכך מתן ריבית?
ריבית
לכבוד הרב מועיל היתר עיסקה למי שמלווה רבית קצוצה בשוק האפור?