עיקר חובת נט"י זו לדעת רבינו היא בגלל תפילת שחרית וק"ש של שחרית. עיין הל' ברכות , ו, ב (אם כי לרבינו גם תפילת מנחה טעונה נט"י), אבל יש בה גם משום הכון לפני ה' אלקיך ישראל בטרם יחל יום חדש של עבודת ה' יתברך. כמו כהן גדול שלא ישן כל הלילה בליל הכיפורים והיה נוטל ידיו גם בשחרית. ולכן בכל מקרה חייב ליטול תמיד, ובברכה, גם כשלא ישן בלילה. ואין מקום לספיקו של השו"ע, או"ח, ד, יג, שנסתפק בין טעמו של הרא"ש לנט"י שחרית, ובין טעמו של הרשב"א, ופסק שלא לברך. כל זה לעניין נט"י, אבל לעניין ברכת המעביר שינה מעיני, אם לא ישן לא יברך גם אם רחץ פניו, עיין שו"ת הראב"ם, פג.