שיעור אכילת מזונות

שלומות לרב, תורה צריך ללמוד ושאלתי היא: האם על "עיטוש מלמטה ו/או למעלה" אדם צריך לברך? שכן לעיתים ההקלה היא עצומה...
תודה רבה ומועדים לשמחה.

שלום לרב
אכל עוגה ושתה מים כך שצריך לברך על המחיה ובורא נפשות. איזו ברכה להקדים על המחיה או בורא נפשות או שזה לא משנה?
תודה לרב

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שלום רב,
אני מבקש מחילה מכבודו, אם שאלתי אינה נשאלת בחכמה, שכן בעוונותי, באתי לפני זמן לא רב בשערי ת"ת. ולגוף השאלה:
כותב אדוננו הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"א ה"ח: "וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית, ואמת אמונה בערבית--לא יצא ידי חובתו."

א) על איזו חובה בדיוק מדובר כאן ? (אם לא מדובר בתפילת שחרית וערבית - מדוע משנה הרמב"ם מלשון "ערב, בוקר, יום, לילה" שהשתמש בה לאורך פרק זה כדי לתאר את זמני ק"ש ?)

ב) מהי בדיוק אמירת "אמת ויציב"\אמת אמונה" ? האם הכוונה לברכות המלאות (המתחילות במילים 'אמת ויציב'\'אמת אמונה') ?

שלום לכבוד הרב,
מה מנהגינו ביחס לכיוון בו אנו נמצאים בעת ברכת הלבנה.
והאם זה משתנה במהלך זמן הברכה.
בתודה,

שלום וברכה מארי, כת"ח אשאל, כתב רבנו בהל' ק"ש א, ד: "... ומפני דבר זה נהגו כל ישראל לומר שבח זה ששבח בו ישראל אבינו". ושאלתי, היאך מנהג זה עוקר הלכה? הרי אסור להפסיק בק"ש כלל, אפילו לקדושה. היתכן לעבור על הלכה זו בגלל מנהג בעלמא שלא חכמים תקנוהו? למה רבנו השתמש בלשון נהגו? ברוך תהיה לעולם תחיה

שלום לכבוד הרב אם קמתי בבוקר ולבשתי מכנס ללא חגורה אז לא בירכתי "אוזר ישראל בגבורה" אם בשעות הצהריים (לפני השקיעה) החלפתי למכנסיים עם חגורה, האם מותר לי לברך?

לא ראיתי מי שאומר ברכה זו קודם שיכנס לבית הכסא (אבל אין "לא ראיתי" ראיה).
האם מספיק שאדם יתריד את עצמו במקומות אלה בענייני מלאכה ומסח וכדומה כדברי רבינ במורה נבוכים (כשה"כדומה" יכלול קריאת עטון !)
ולמה שיפסיד ברכה עצילה זו?
תודה על תשובתכם.

1) ישנם מאכלים, דוגמת פיצה, שלא ברור מה צריכה להיות ברכתם. הבנתי שהדעות חלוקות בין הפוסקים השונים, אך אני רוצה ללמוד מה הסיבה לכך שטוענים שיש לברך "המוציא" במקרים בהם ישנו בצק במזון, אך יש כמה חומרים אחרים?
2) מה הם הקריטריונים לברך "המוציא" ומה הם הקריטריונים לברך "מזונות" על כל מאכל?