הטמנת גזם לקומפוסט - מותר בשביעית?
האם נחשב כחלק מעבודות קרקע או דומה לטומן לוף? ומה עם חשש מפני הרואים?
מעשה שהיה כך היה, ביו"ט בישלו נתח בשר ביין שתוך כדי הבישול התברר שהוא יין שביעית. (כמובן לאחר זמן הביעור) ומן הסתם נתן טעמו בבשר. להלן שפכו את יין השביעית שטפו את נתח הבשר והוסיפו לבשלו ביין כשר בכמות גדולה יותר מיין השביעית. מה דין הבשר הנ"ל לאחר כל זאת.
יין שביעית שלאחר זמן הביעור, לפי רבינו, אסור בשתייה, ולכן אם נתערב במאכל המותר, בטל בששים, או בנותן טעם.
האם נחשב כחלק מעבודות קרקע או דומה לטומן לוף? ומה עם חשש מפני הרואים?
והרי אין כאן מצווה בין אדם לבין אחיו? האם יש להתחשב ב"הרמת מסך" שמגבילה אחריותם של מנהלי הבנקים ובעלי המניות כלפי הלקוחות במקרים מסוימים?
האם מנהלי הבנקים מנועים לכתוב פרוזבול כשליחים של הישות המשפטית?
האם רבוי העסקאות וההלוואות עם הבנקים מחייבים שלא להסתפק בפרוזבול אחד לכל בנק?
יש אדם שהתגלה ע"י טסט שהוא אלרגי לעץ מנגו בגינה (הרופא אמר שזה לא ודאי).
ביקש מהגנן לגזם ולדלל את הפריחה, כדי שאולי עם הדילול לא יזיק לו לבריאות (תהיה פריחה מעטה).
האם מותר בשמיטה, כדי שלא תהיה פריחה מלאה?
ואם כן, באיזה אופן לגזם?
מה הדין לגבי הפרשת תרו"מ אם נלקט האתרוג יום לפני ט"ו בשבט? האם חומרה שפסק הרמב"ם שיש להפריש תרו"מ לאתרוג שישית למרות שנלקט בשביעית מתייחסת אולי גם לאתרוג שביעית שנלקט בשמינית למרות שלא הוזכר דין שכזה ע"י רבינו? מהו היום הקובע להגדרת שנת השביעית לאתרוג, האם מתשרי עד אלול או מט"ו בשבט עד י"ד בשבט?
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א, שלום. יש לי קושי בהבנת מס' נקו' בהערת מארי והמפרשים בפרק ט הלכה ה הע' ו. (אני מצטער שאני דוחק בכבודו, אולם התשובה דחופה כיוון שאני מעביר שיעור בשבת בהלכות אלו).
1. הע' מארי במושג הקפת החנות כפי שמסבירה רבנו ברורה לי.
2. לפי סעיף 1 נראה לי שהמקרה בהלכה שחלקו את הפרה על סמך שיו"ט והתברר שהחודש התעבר ולכן עדיין שנת השמיטה ולכן יש השמטת כספים. הרי שלפי הגדרת הרמב"ם אין במקרה זה הקפת החנות אלא מלווה, שהרי אין להם עתה לתת לקצב את הכסף (מפני יו"ט) ולכן ישנה השמטה.
3. לא הבנתי את השגת הראב"ד כי לצערי אין לי את הירושלמי, אנא הסבר?.
שלום לרב
1) אם עושה מי הדס או מי שדאבה (פיגם). מתי זמן הביעור שלכל אחד ואחד? הרי אלו צמחים רב שנתיים ואינם כלים?
2) אם עושה ריבת אתרוגים מתי זמן הביעור? האם יש בעיה שהוא גדל באילן משנה לשנה?
תודה רבה.
באזור מגוריו של אדם סוללים כביש. טרקטור בא חורש והורס נטיעות, עצים. האם מותר להעביר את הגת עם האדמה שלו וגם צמחים נוספים ופרחים למקום אחר?
שלום לרב,
1. הנני שומרת בבית שמיטה וגם מחוץ לבית, ילדיי לומדים בישיבות ועל כן שם הם אוכלים היתר מכירה ( כנראה בגלל עומס הילדים ומשהו כזה), האם להמשיך בבית לשמור גם להם וגם לי או איך?
2. אותו הדבר עם הכשר של חלב נוכרי איני נוהגת לקנות בבית מוצרים שמכלים חלב נוכרי ו/או אבקת חלב נוכרי, אך ילדיי טוענים שבישיבות שהם לומדים נאמר להם שמותר אז כנראה שהם אוכלים שם, אך בבית אין לי, האם זה בסדר או שאני מחמירה מידי איתם. שכחתי לציין בפניך את גיל הילדים הגדול במכינה בן 18.5 והקטן בן 15.
תודה ויום טוב
היש הבדל אם פעולת הנטיעה נעשתה בשוגג או במזיד? ואולי יותרו השתילים שהינן תוצאה של אותה פעולה אסורה? באלו תנאים יש להקל ולהתיר קניית שתילים במוצאי שביעית? האם ישתנה הדין אם ברור לכל שהמשתלה מוחזקת ע"י גורמים שנוטעים בשביעית במזיד?
ברמה העקרונית! האם גם בימינו קיימת חובת וידוי מעשרות? מדוע הרמב"ם מונה רק את את חובת הוידוי כמצות עשה ואינו מונה במצות עשה את חובת ביעור המתנות מזרע הארץ?
קראתי את תשובות הגר"ר ערוסי שליט"א ולצערי עדיין לא ברור לי. אני רוצה לדעת אלו משתי האפשרויות הנ"ל (רק האפשרויות הנ"ל) עדיף ? אני יודע שכב' הרב לא שש על 2 האפשרויות הנ"ל, אבל חשובה לי דעתו איזו מבין שניהן עדיפה. אשמח אם בתשובת הרב תצויין גם דעת הגר"י קאפח בשאלה זו. תודה רבה, וישר כח גדול לרב על הקמת האתר הנפלא הזה.
יש בידי פרוזבול בו נאמר שהמלווה מוסר חובותיו לביה"ד הגדול של הרב יצחק יוסף, הרב בוארון והרב יעקב זמיר. וערער על זה אברך אחד וטען שכיון שכיום אין לבתי הדין שמטעם המדינה סמכות לדון דיני ממונות, [ואפ' לא בתור בוררות, ומשא"כ בבתי הדין הפרטיים], א"כ אין זה בית דין שעליו דבר השו"ע, וממילא אין תוקף לפרוזבול. האם יש אמת בדבריו? אשמח מאד אם אקבל תשובה במהירות, כיון שהזמן האחרון לעשית הפרוזבול קרב בצעדי ענק...