אשר יצר
אם ברוב עוונותיי נכשלתי בטהרת הברית, האם צריך לברך אשר יצר?
האם מותר למכור שתילים למי שאינו שומר מצוות ועלול להכשילו באכילת פרות ערלה? עד היכן גדר האיסור: "לפני עיוור לא תתן מכשול"?
שאלה ראשונה: האם מותר לתת משלוח מנות למשפחה שאינה שומרת מצוות מתוך הנחה שאולי לא יברכו על דברי המאכל לפני האכילה?
שאלה שנייה: האם מותר לתת שתילים של עץ פרי לאחר שנת השמיטה למשפחה שאינה שומרת מצוות מתוך הנחה שיתכן ולא ישמרו על שלוש שנות עורלה?
להלן פירוט התשובות והנימוקים המרכזיים שעולים מתוך הדברים:
מענה לשאלה הראשונה - משלוח מנות למשפחה שאינה שומרת מצוות:
מענה לשאלה השנייה - מתן שתילים של עץ פרי לאחר שנת השמיטה למשפחה שאינה שומרת מצוות (חשש לעורלה):
לסיכום:
הדברים מבוססים על הבנת עקרון "לפני עיוור לא תיתן מכשול" ועל יישומו במצבים שונים של מתן דברים לאחרים, תוך התחשבות במידת הוודאות של ההכשלה ובקשר הישיר בין הנותן למקבל
אם ברוב עוונותיי נכשלתי בטהרת הברית, האם צריך לברך אשר יצר?
1. אני כעת בשירות צבאי בסדיר ביחידה קרבית ולפעמים יש לנו כוננות להקפצה בלילה ולא ידוע באיזה שעה שאלתי היא האם אני צריך להגיד קריאת שמע על המיטה למרות שאני יוקפץדקה אחרי?
אם כן, מדוע דווקא החתן שהרי זה אירוע שמחה משותף גם לכלתו ולפי זה לכאורה יש לברך "הטוב והמטיב"?
האם יש כללים קובעים לחיוב ברכת "שהחיינו" או שכל ארוע משמח מחייב באופן גורף בברכה זו?
מהו, אם כן, משמעותה של הברכה דהיום על טלית חדשה מתחת לחופה?
כבוד הרב שלום וברכה,
לאחרונה יש מספר שאלות שמעסיקות אותי כבר הרבה זמן, אשמח אם תוכל לענות לי עליהן:
1. מה אמורים לברך על פסטה/ספגטי?
2. אני חובב מושבע של דגי-נוי, ובשביל לספק את האוכל שיחזק אותם, וייפה אותם, יש להביא להם תערובת של סרטנים/צדפות/וכו`. עכשיו אני שמעתי שתערובת זו נמכרת בחנות בשם "טיב טעם". כידוע חנות זו היא חנות שמוכרת לציבור הרחב, דברי נבלה, כגון" חזיר, שרימפס, ושאר שקצים. השאלה שלי היא, אם אני יוכל לקנות משם את התערובת לדגים שלי?
3. באותו עניין של הדגים. האם מותר לקנות דגי-נוי, מחנות שפותחת בשבת?
בתודה רבה,
פלוני
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבנו פסק בהלכות ברכות, פרק ג', הלכה קטנה ט': "... וְכֵן עִיסָה שֶׁלָּשָׁהּ בִּדְבַשׁ אוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ בְּחָלָב, אוֹ שֶׁעֵרַב בָּהּ מִינֵי תְּבָלִין וַאֲפָיָהּ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת פַּת הַבָּאָה בְּכִסְנִין–אַף עַל פִּי שְׁהִיא פַּת, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְאִם קָבַע סְעוֹדָתוֹ עָלֶיהָ, מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא...." ראיתי בספר "ברכת משה" שנפסק שעל פיצה מברכים "המוציא" ואינני מצליח להבין מה מקור הפסיקה הזו כי לא משתמע כן מדברי רבנו לעיל. אודה להתייחסות מארי לשאלה זו. בברכת חודש טוב, אליעזר
שלום הרב.
מאיפה בא המנהג של ברכת הלבנה ומה מקורו? מהי מהותו, ביחוד כשמנהג זה יכול לדמות, ח"ו, למנהג עובדי כוכבים?
בתודה...
שלום לרב" מה מברך ברכה אחרונה על גרנולה מעורבבת עם חלב" כשעל כל דבר ברך בנפרד. "הגרנולה יותר מכזית"
תודה לרב.
שלום הרב, בדין שינוי מקום בסעודה - מורי מסביר "בית=חדר, אם כן לדעת הרמב"ם וכן לדעת מורי איך צריך לנהוג לכתחילה אם יושב במטבח והוא כחדר בפני עצמו והטלפון הנמצא בחדר אחר מצלצל האם אפשר לצאת ולענות? ואם יצא וענה האם בדיעבד צריך לברך למפרע ולחזור ולברך?
בתודה מראש לוי.
1. האם בהזכרת שמו של רב ללא התואר "רב" יש זלזול בכבודו,
שהרי יש תנאים ואמוראים שאנו מזכירים אותם ללא תואר זה ואף למשה רבנו לא מצינו
שאסור להזכיר שמו בלי מילת רבנו.
2. האם אישה צריכה לברך ברכת הלבנה? הרי יש למצווה זו זמן קבוע
בגלל מציאות חידוש הלבנה בשונה משאר מצוות שהז"ג?
כשמברכים על כוס יין אחת לצורך ברהמ"ז וגם ל"שבע ברכות", האם נוגד הכלל: "אין עושין את המצוות חבילות חבילות"?
מדוע הספרדים נוהגים כיום בשתי כוסות כאשכנזים בניגוד לשיטת מרן והרמב"ם?
מהי סיבת השינוי במיקום ברכת הגפן ש"בשבע ברכות" היא הראשונה ואילו בברהמ"ז היא האחרונה?
מאמר "ושננתם לבניך"
הברכה נקראת ברכת התורה. מבחינה סמנטית, כמו שלא אומרים "בירכת הידיים" אלא "על נטילת ידיים", אם כוונת הברכה הייתה על לימוד התורה, היא הייתה מנוסחת כ"תיקון" שהתחדש "מלמד התורה". אלא שנוסח ברכת התורה הוא "נותן התורה". מברכים על נתינת התורה שקבלנו על יד משה רבנו מפי הגבורה ולא על מצוות לימודה.