אין בכך איסור. כל שהתרגיל הוא כזה שאין האדם השומע תורה ערום. ויש מתירים גם במצב הזה. אבל עצה טובה יש לומ, שבזמן שאדם מתעמל עליו לכוון דעתו אל התרגיל, כדי שיהא שילוב של הפעילות הגופנית והמנטלית, כי רק בדרך זו הוא ישיג מקסימום של תוצאות טובות מבחינת הבריאות. וכך לגבי האכילה, ואפילו בזמן שהוא בשירותים, לעולם אל יסיח דעתו מהפעולה הפיסית, ואם יתכוון שע"י בריאותו הוא רוצה לזכות לעבוד עבודת שמים, הרי שבכך הוא מקיים בכל דרכיך דעהו.