היש גדר "בל תוסיף" בישיבה בסוכה כשרה טרם היכנס החג?

שלום כבוד הרב,
קניתי אתרוג תימני עם שושנתא, ולאחר הקנייה התעוררה אצלי השאלה האם באתרוג תימני יכולה להיות "שושנתא" במקום הפיטם? או שלא יכול להיות כדבר הזה בגודל האתרוגים שאנו נוטלים אותם לברכה? חג שמח!

שלום וברכה מארי
1. בימינו, בני החופה פטורים מסוכה?
2. הל' שביתת עשור, ג
ג. האם גם לנידה מותר לטבול ביוה"כ, כשאר הטובלים?
תודה

מהם אותם ה"צדפים" עליהם מדבר רבנו שפוסלים אתרוג? יש 3 כתמים על האתרוג מעט מאוד שקועים (אולי 1-2 מ"מ) האם זה פוסל? רק ליום ראשון או גם לשאר ימים? האם יש חובה לגרד אותם הכתמים (כמובן בעדינות שלא להחסיר כלשהו) או שאפשר להשאירם כמו שהם?

1. אנו גרים בבנין משותף כאשר הסוכה נבנית מתחת לבניין על החול (אין לנו פשוט מקום אחר...) וממש לא נח לישון שם, וגם תמיד נכנסים לסוכה חתולים ונמלים... האם סוכה זו כשרה להרמב"ם? האם אפשר לא לישון בסוכה כזו? האם יש העדפה לשינה בסוכה בלילה ראשון על פני הלילות האחרים?
2. האם הסתמכות על לבוד בדפנות הסוכה, וכן הסתמכות על גוד אסיק וגוד אחית זה בדיעבד, פחות מהודר, או שזה למהדרין מן המהדרין? האם יש בכלל סוכה מהודרת או לא?
3. האם מותר לשבת בסוכה קודם שיכנס החג (בצהרים) כדי להנות מצילה?

שלום לכבוד הרב בעז"ה רכשנו בית ובו פרגולה. המרחק בין קורה לקורה הינו 10 ס"מ. הקורות מחוברות באמצעות מסמרים. 1- האם הסוכה כשרה (ברור לי שיש צורך בסכך) 2- במידה ואינה כשרה - האם הוצאת המסמרים מבעוד החג תגרום לכך שכן אוכל להשתמש בה בחג.

יורנו מורנו דבר הלכה. מארי בדעת רבנו מחמיר בדין לולב שנסדר, ולא מפרש כמרן השו"ע, אלא שהוא מפרש שהשדרה נסדקה תחת העלה הראשון. ואם הסדק גדול הרי נראה כשניים ופסול. ונסדק ראשו הוא מדין נחלקה תיומת או מדין חסר כלשהו בארבעת הטפחים הראשונים. ואנו רואים שמוכרים לולבים רבים שהם פסולים לדעת רבנו אף שהם כשרים לשיטות אחרות. ושמעתי שמארי יוסף קאפח זצ"ל התיר ליקח לולב קנרי ולקיים בו מצות לולב. וכך גם התירו הגר"ע יוסף והגרש"ז אוירבך והציץ אליעזר. והנה, אין ספק בדבר, שלולב קנרי הוא יפה מאד, מהודר, זקוף, לא נפתח כלל וחשבתי לאור זאת, כי השנה אקח לולב כזה, שאפשר למצוא בנקל ארוכים ויפים להידור מצוה.

לרב השלום והברכה מרבנו (הל' לולב ח, ז) נראה שנקט בשיטה מקלה ביחס לדין החזזית שבראש החוטם הפוסלת (ע"פ הגדרתו מהו "חוטם"), ולפיו הכוונה לשעלתה על הדד שלאתרוג כלומר על חתיכת העץ הבולטת ממנו הקיימת בחלק מהאתרוגים, ולא לתחילת השיפוע שלו - היינו "ממקום שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי הראש" (מרן ע"פ הרא"ש ורש"י). ומשמע שאם עלתה על גוף האתרוג חזזית אחת כשרה לרבנו (בלבד) אפילו בחלקו העליון של האתרוג עצמו. שאלתי ברמה הטכנית - האם יכולה לעלות חזזית על הדד הזה? ועוד - שהרי ממילא ניתן לגרדה מן הדד ומדוע יפסול?
תודה רבתי נהוראי יהב ירושלים

שלום הרב אני נמצא בשנת אבל על אמי ע"ה (אמי הלכה לבית עולמה ביום ד' סיוון תשע"ו) מתארגן טיול משפחות בחול המועד סוכות, בהערכה של 50-60 משתתפים. האם מותר לי להשתתף בטיול זה ?