סוכה
האם מותר לקשור את הסכך למסגרת הסוכה באזיקוני פלסטיק כדי שלא יעוף ברוח?
מה פירוש אני והו הושיעה נא?
כיצד נכון לכתוב והוא עם האות אלף או בלי?
איזה סודות מסתתרים בפיוטי ההושענות?
האם מותר לקשור את הסכך למסגרת הסוכה באזיקוני פלסטיק כדי שלא יעוף ברוח?
האם לצורך הכשר סוכה מותר להשתמש בשני כללים הלכתיים, גוד ולבוד?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם, האם ניתן להסיק מדבריו שלא אמרינן "גוד ולבוד"?
שלום הרב!
כמה שאלות:
1. רציתי בספר משכן שילה שלנשים אסור לענות אמן לברכת לישב בסוכה בקידוש משום הפסק כי לא מחויבות בסוכה, האם גם לדעתינו זה נכון?
2. האם נשים יכולות להתפלל כמו הגברים בתפילה אחת, או שהנושא מורכב כיוון שלא מחוייבות בחזרת ש״ץ?
3. אם אנחנו רוצים להשאיר את הסוכה כי היא יוצרת צל אצלנו בחצר, האם יש חובה לפוסלה?
4. בשמחת תורה יש הנוהגים להוציא עוד ספר ולקרוא גם בו כדי שלא יהיה טורח ציבור. האם חייב מניין במקום שקוראים בספר? כאשר הוא בחוץ כמובן. והאם מותר לקרוא בכל מיקום של הפרשה או רק את מה קראנו עד עכשיו(חמישי)?
לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש
שלום אני גר בארצות הברית כל האתרוגים פה אשקנזים או תימניים אבל עם הכשר של רב אשקנזי למשל יש פה אתרוגים עם הכשר של רב נסים קרליץ - האם אפשר לקנות אתרוג כזה (הרי שמעתי שכל האתרוגים אשקנזים מורקבים) אין דרך להביא את האתרוג מן הארץ שנה טובה
היה לי חום ביוה"כ, ולאחרונה יש לי תסמינים אחרים (שיעול וקצת חולשה) והרופא אמר שמצד א' לא לישן בסוכה אך מצד ב' שאין בעיה לבריאות לאכול בסוכה כי 45 דקות לא מזיק (וזה ברקע של כ-10 מעלות צלזיוס צפוי במזג האויר לאחר צאת הכוכבים).
הואיל וחולים פטורים מן הסוכה, כאשר להערכת הרופא האכילה בסוכה לא תזיק לבריאות:
א) האם חייב לאכול בסוכה? ואם לא, האם מותר לו לברך לישב בסוכה?
ב) אם פטור, האם רצוי שיקדש ויאכל בבית או שמא אין ישיבתו בסוכה הדיוטיות?
שלום לכת"ר, בהלכות סוכה ישנו דין של אכילת ארעי מחוץ לסוכה. לכאורה הביטויים הם סעודה בפת, ומנגד שתיית מים וירק מחוץ לסוכה. מה דין מזונות? הרי רק אם מתכוון לקבוע סעודה או אוכל כמות שבני אדם קובעים זה נחשב סעודה, אם לא כן הרי זו אכילת ארעי ויהיה מותר מחוץ לסוכה אפילו יותר מכביצה ומה שאמר רבנו כביצה זה רק בפת המוציא? אם לא, מה דין תבשיל מזונות הרי עליו אין שם פת כלל!
תודה מראש.
שלום לרב
אצלנו בעיר יש המון גנים פתוחים שהעיריה שתלה בהם בין היתר גם הדסים. כידוע יהודי תימן מוסיפים על ההדסים בארבעת המינים גם הדסים שוטים. האם מותר לאדם הפרטי לקחת מגינות אלו הדסים שוטים ולצרף ללולב כמובן תוך כדי זהירות שלא יהרס השיח וזאת מטעם שזה נהנה וזה (העיריה" לא חסר?
תודה רבה.
האם מותר להתארח בשבת חוה"מ סוכות לצורך כיבוד הורים, במקום ללא סוכה. (אכילת עראי עד כביצה פטור מהסוכה) או שנאמר שהשבת קובעת לאכילה ובעינן סוכה?
ב. 'עד כביצה', בכלל או לא? (נפ"מ האם יטול ידיו בברכה או לא?)תודה רבה!
שלום לכת"ר. האם מותר לבנות סוכה על הגג שאין לו מעקה? [לכאורה ראיה מרמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ד הלכה יא:"נעץ ארבעה קונדיסין על ארבע זויות הגג וסיכך על גבן הואיל והסיכוך על שפת הגג כשרה ורואין את המחיצות התחתונות כאילו הן עולות למעלה על שפת הסכוך". ויבוא עשה וידחה לא עשה (ולא תשים דמים בביתך) במקום שא"א לו אחרת]. תודה רבה! לשנה טובה תכתב ותחתם.