גביית חוב מחול
אדם חייב לי כמה מאות שקלים. מהכרותי איתו ועם מצבו הכלכלי מחלתי לו בליבי על החוב. כשנודע הדבר לאשתי - טענה שגם מצבנו אינו שפיר ועלי לגבות את החוב. האם מותר לי לגבות את החוב לאחר שכבר מחלתי בליבי או לגבות אותו כפי בקשתה של אשתי.
1. האם יש בעיה בקבלת ריבית עבור פיקדון בבנק או עבור כספים שמפקידים בתוכנית חסכון בבנק.
2. האם יש כבר היתר עיסקא מול הבנק או שצריך לדרוש זאת באופן מיוחד.
3. איזה ספרים (בשפה קלה) יש בנושא ניהול עסקים וממון עפ"י ההלכה.
1. אסור, אלא אם כן הבנק ולקוחותיו פועלים לפי היתר עיסקא.
2. יש רק לברר אם יש לאותו בנק היתר עיסקא עם לקוחותיו, ואין צריך בהיתר עיסקא עם כל לקוח. על דעת אותו היתר עיסקא, נעשית הפעילות הבנקאית של אותו בנק, עם כל לקוחותיו.
3. איני מכיר ספר כזה שכתוב באופן שיטתי בנושא שלך, ושכתוב ברמה קלה.
אדם חייב לי כמה מאות שקלים. מהכרותי איתו ועם מצבו הכלכלי מחלתי לו בליבי על החוב. כשנודע הדבר לאשתי - טענה שגם מצבנו אינו שפיר ועלי לגבות את החוב. האם מותר לי לגבות את החוב לאחר שכבר מחלתי בליבי או לגבות אותו כפי בקשתה של אשתי.
יורנו כבוד תורת רבינו,
מה דין קבלת הלוואה בבנק, כניסה למינוס (שהוא סוג של הלוואה בריבית), שימוש בכרטיס אשראי, לאור דברי הרמב"מ בהלכות מלוה ולווה פרק רביעי (שאסור ללוקח ללוות ברבית)?
כבוד הרב שלום
רציתי לשאול, אם אדם משקיע בעסק של חבירו, למשלסכום של 100.000 ש"ח, סוכם ביניהם שסכום ההשקעה לא יוחזר למשקיע, אלא הוא יהפוך להיות שותף לא פעיל בעסק ויקבל בכל שנה 10% מהרווחים. המשקיע מסכים לכך רק בתנאי שהוא מסכן רק את סכום ההשקעה המקורי, ובמקרה שהעסק יפסיד או יפשוט את הרגל לא יהיה לו שום חלק בחובות שיווצרו, כלומר הוא מוכן להשקיע רק בתנאי שהוא מרויח, ואינו מוכן להיות שותף אם יהיו הפסדים. האם יש בזה איזה בעיה של ריבית?
תודה מראש משה קליין
מקורות: גמרא בבא מציעא, דף סח-סט
דף קד עמ' ב
הרמב"ם, הלכות שלוחין ושותפין
ראובן נתן הלוואה לשמעון ושמעון הלווה את אותו סכום כסף לגוי וגבה ממנו רבית.
א. האם ראובן יכול לבקש משמעון את הרבית או חלק ממנה שגבה שמעון מהגוי ?
ב. אם היה תנאי בין ראובן לשמעון שהם יתחלקו בריבית ששמעון יגבה מהגוי - מה הדין ?
ג מה קורה במקרה שראובן לא ידע שמטרת ההלוואה לשמעון היתה ששמעון ילווה לגוי, אחרת לא היה מלווה לו . מה קורה במקרה כזה לגבי הרבית.
שלום כבוד הרב,
הרמב"ם אומר שמצוות עשה להלוות לגויים בריבית.
האם ניתן להסיק מכאן שמצווה מהתורה לרכוש אג"ח מחברות זרות או מממשלות זרות?
זאת, משום שככל הידוע לי רכישת אג"ח נחשבת לסוג של הלוואה. לכן, ומכיוון שהמדינות או החברות מחזירות את ההשקעה עם ריבית, הרי זה כאילו הלווינו להן בריבית?
לרב שלום. יש לי סכום כסף שאותו אני חוסך לדירה. תקופה שאני משקיע אותו בתוכנית חסכון סגורה בבנק הפועלים, דבר שלעניות דעתי מותר משום היתר עיסקא שקיים בבנק. האם קיימת בעיה בנדון לעיל? אך יש לי סכום כסך נוסף אותו אני רוצה להשקיע בקרן נאמנות (מגדל 80/20) הקניה נעשת דרך בנק הפועלים, האם קיימת בעיה הלכתית בדבר? אשמח אם הרב יוכל להפנות אותי למקורות להעמיק בדבר.
תודה מראש אורן
האם מותר להפקיד בבנק פיקדון ולאחר תקופה לקבל את הכסף בתוספת ריבית? באילו נסיבות יש צד להתיר אם בכלל יש צד להתיר
תודה
אני מעוניין לתת כסף לסטודנט שעומד להתחיל את לימודיו, בתנאי עיסקא (לא היתר - עיסקא, אלא עיסקא ממש, שחציה מלוה וחציה פיקדון), עד סיום התואר. ע"פ ההלכה, אם יש רווחים הוא צריך לתת לי חצי מהרווחים, ואם יש הפסדים, אני נושא בשני שליש מההפסדים. השאלה היא, איך אפשר לחשב את הרווחים וההפסדים? מצד אחד, התואר האקדמי כשלעצמו הוא לא רכוש שאפשר למכור תמורת כסף; מצד שני, ברור שלתואר יש ערך כספי, כי הוא מאפשר למחזיקו להתקבל לעבודות שבהן השכר גבוה הרבה יותר. איך אפשר לחשב את זה? (נניח שאני סומך עליו, כך שאין לי צורך בעדים או בשבועה, אני רק רוצה לדעת איך צריך לעשות את החשבון).
האם מותר לי להשקיע בקרן שנותנת הלוואות לחברות בנייה של בתים בחו"ל, כשכנראה רוב המלווים גויים.
איני מחפש קולות או היתרים אלא לדעת אם הדעת נוטה שלפי רבינו דבר זה מותר או אסור?
הבעל והאשה שומרי תורה ומצוות אך לא בקיאים גדולים.
אילו היו להם נישואין שניים. וסיכמו שאם אחד יתן לשני הלוואה . יסכמו ויחזיר לו.
הבעל נתן הלוואה לאשתו לבקשתה 100000 ₪ . הבעל אמר לה : אני לוקח ההלוואה מהבנק ל-20 תשלומים ואתן לך ה-100000 ₪ ואת –תתני לי 20 שקים וכמה שיגבו ממני כל תשלום ארשום בשיק וכך תפרעי לי ההלוואה שלקחת ממני.
נתנה לו 20 שקים וכבר שילמה 10 שקים , אלא שבמקום 50000 שילמה 57000 . (ה-7000 הוא שילם כתוספת ריבית לבנק וגבה ממנה בשקים) . אח"כ רבו ביניהם, והפסיקה לשלם.