לחיצת יד לאבל.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
לפני מספר ימים ההיתי בבית אבל והאבל הושיט לי ידו ללחוץ ולחצתי, והעיר לי אדם מסוים שאסור ללחוץ יד לאבל, ושאלתי האם לחיצת יד מותרת או אסורה ומה לעשות במצב כזה של אי נעימות שהוא מושיט ידו.
תודה רבה.
שלום לרב, חמותי נוהגת כל שנה ביום השנה לפטירת הוריה לצום. השנה, לאור הקדמת תענית אסתר, יום השנה של אמא של חמותי יוצא ביום רביעי - יום לפני תענית אסתר. השאלה היא במצב כזה האם ניתן לוותר, לדחות או להקדים צום ביום השנה והאם היא יכולה אולי לשלב בין תענית אסתר וצום ביום השנה כצום אחד ביום תענית אסתר.
תודה מראש אלעד
היא יכולה לשלב את התענית הפרטית שלה עם תענית אסתר, כי אי אפשר לצום יום אחרי יום, ובכך יש מעלה שהיא משתלבת עם צום של רבים מישראל.
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
לפני מספר ימים ההיתי בבית אבל והאבל הושיט לי ידו ללחוץ ולחצתי, והעיר לי אדם מסוים שאסור ללחוץ יד לאבל, ושאלתי האם לחיצת יד מותרת או אסורה ומה לעשות במצב כזה של אי נעימות שהוא מושיט ידו.
תודה רבה.
מו"ר, אני יודע שנוהגים שקורעים על המת מצד ימין של האדם האבל, ועל אביו ועל אמו קורע מצד שמאל. אך לא מצאתי הלכה זו ברבנו. אלא שברבנו יש רמז (ואיני יודע אם רמז הוא אם לאו) על כך שעל אביו ועל אמו, כת"ר שקורע עד שמגלה את ליבו, ואין ליבו אלא בצד שמאל. האם יש לזה משמעות לשיטת רבנו? האם אין זה משנה באיזה צד קורע לפי רבנו? ברוך יהיה
במה נשתנה מנהג יהודי תימן בסדר הטהרה ובתכריכין של המת?
מצאו ישראל הרוג, כיצד ינהגו בסדר קבורתו והאם זה כולל טהרה ותכריכין?
באילו תנאים יש לבצע טהרה לכבוד הנפטר ולכבוד החיים למרות נסיבות הפטירה?
האם צריך לשים אבנים על קבר לפני שעוזבים את בית הקברות? אם אשר לקבל מקורות כי ראיתי הרבה נוהגים ככה לאחרונה ולא יודע למה
תודה
שלום לכבוד הרב,
א. האם חובה או יש עניין מיוחד לקיים 7 ימי אבלות בבית הנפטר? ומה יעשו הבנים כשנפטר אביהם בבית אבות וביתו מושכר?
ב. האם יוכל הרב לפרט עיקרי דיני אבלות ביום השביעי לאבלות שיוצא ביום השבת, וסדר היציאה מדיני האבלות ביום שישי/שבת/ראשון. בברכה, אלי
שמעתי את השיעור היומי של מו"ר אודות קריעה על הגרי"ש אלישיב זצ"ל האם בגלל שלא נהגו, נבטל הלכה של רבנו? הרי לפי רבנו יש לקרוע על כל אדם כשר, מאחר ואחרים לא קורעים מה אכפת לן מה אחרים נוהגים? האם מכיון שאחרים לא נוהגים בחליטה, נבטל חליטה ולא נקפיד במשתאות וסעודות גדולות? ולצערי, לא ירדתי לסוף דעתו של מו"ר. אני למד מהרמב"ם כי יש לקורע על אדם כשר, מזה למדתי שיש לקרוע על סבי שנפטר (אחד מהם) וכיו"ב.
תודה למו"ר
1 מה פירושם?
2 והאם זה נחשב כדברי תורה ומותר לומר בבית האבל?
"מת מצוה קונה מקומו", האם גם אם הוא מוטל בתחום השייך לאחרים?
כיצד מקיימים דיני אבילות בנסיבות שכאלו על מת שאין לו מנחמים?
1. בגמרא ראש השנה דפים י"א -"יב, נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע מתי הייתה בריאת העולם. ר' אליעזר סובר בתשרי ור' יהושע בניסן. לבסוף הגמרא הגיעה למסקנה שבאמת העולם נברא בניסן. אז מדוע בכל זאל אנחנו מונים מתשרי למשל שאנחנו אומרים ראש השנה שיבוא תשס"ט לבריאת העולם? מה הבעיה למנות מניסן ולמה חכמים בכל זאת החליטו למנות מתשרי? ועוד שראיתי בכלל במודעות שעושים טיולים לקברי צדיקים בכ"ה באלול וכתוב שם יום בריאת העולם? אשמח מאוד אם כבוד הרב יסביר לי.
2. אם אני מתארח אצל ספרדי בשבת, מותר לי לאכול מהאוכל שלו על הפלאטה אע"פ שהוא לא שם אותו על הפלאטה כדעת רבנו אליבא מורנו הרב יוסף קאפח?