בודאי שאנו צריכים להיות רגישים ביותר לעניים בכלל, ולניצולי השואה בפרט. דא עקא, מצויים אנו בעידן התקשורת אשר ברצותם הם מעלים נושא מסויים, ובצורה הדרמאטית ביותר, עד שכבר לא נעים לחקור אחריהם, שמא ניחשב שאנו לא רגישים למצוקות כאלה, וברצונם הם מתעלמים מנושאים לא פחות חשובים. צאינה וראינה, כשהייתי חבר בוועדה הציבורית לגילוי ילדי תימן הנעדרים, הרבה זמן לפני אירועי ייהוד, ניסיתי יחד עם חבירי, להפעיל את התקשורת, וללא כל הצלחה. קיימנו בין היתר כנס אדיר ביד אליהו, והזמנו טלויזיה רדיו ועיתונות, ויידענו אותם את הנושא, אף אחד לא בא. ורק עתון מעריב פרסם כתבה קטנה. זאת ועוד, דוקא בגלל שאנו בעידן התקשורת המחטטת והחושפנית, כיצד זה שבמשך עשרות שנים מאז קום המדינה, לא עלה נושא זה רק כעת. וכן מן הראוי לחקור היטב, ולפעול רק לפי מידע מאומת, ולא מעובד לצרכי תקשורת.