כריתת עצי בננה.
עברנו דירה. ולכן היינו חייבים לכרות 3 עצי בננה. יש לציין שהיינו חייבים לכרות על מנת שנוכל לעשות ריצפה בכניסה לפתח הדלת. האם יש איסור לכרות למרות שגם עצים אלה לא הביאו פרי... אשתי מאוד לחוצה ומעוניינת לדעת אים עשתה טעות. כי יש פתגם שאומר כי האדם עץ השדה...
כל שהכריתה של העצים היתה לצורך - מותר. וכאן היה צורך בכך. בדרך כלל עצים שעומדים לכריתה, בגלל הצורך בשטח שלהם, משתדלים להעתיקם למקום אחר. במקרה הנדון, זוהי שנת שמיטה, והאופציה הזאת לא קיימת, כי אסור לנטוע בשמיטה. איני יודע אם ניתן לעקור אילן בננה ולנטען במקום אחר.
תכנים לקריאה נוספת
שמיטה מהתורה?
שלום לרב לפי הציטוט מהרמב"ם הלכות שביעית פרק יב: יד (טז) וכן לעתיד לבוא בביאה שלישית, בעת שייכנסו לארץ -- יתחילו למנות שמיטין ויובלות, ויקדשו בתי ערי חומה, ויתחייב כל מקום שיכבשוהו במעשרות: שנאמר "והביאך ה' אלוהיך, אל הארץ אשר ירשו אבותיך -- וירשתה" (דברים ל, ה), מקיש ירושתך לירושת אבותיך -- מה ירושת אבותיך, אתה נוהג בחידוש כל הדברים האלו; אף ירושתך, אתה נוהג בה בחידוש כל הדברים האלו.
1) לפי הציטוט הזה מהרמב"ם האם אפשר אפשר להבין שהיום השמיטה וכן תרומות ומעשרות הם מהתורה?
פירות אוצר הארץ
הרב ערוסי. שמעתי דבריך באתר נצח ישראל בעניין היתר מכירה ואוצר בית דין. האם מותר לאכול פירות (ותוצריהם, קרי למשל יין ) שהוא מאוצר בית דין? מפני שלפי רבינו, גם אם התוספתא הזאת לא נפסקה להלהכה, רבינו פסק ששמור ונעבד מותר לאכול בשביעית. האם יש דברים שצריך לשים לב אליהם ברכישה או באכילה ?
ספיחין לפי הרמב"ם - היתכן?
לק"י, השלום והברכה לכה"ר רצון בן יוסף הלוי יצ"ו, נפשי בשאלתי היאך יתכן שפשט הרמב"ם שאין אוכלים ירקות בשנת שמיטה, (כי הלא כמובן בזמנם לא היה יבוא וכו'), והלא -
א. זה הרי ממש לא בריא לא לאכול חצי שנה לפחות ירקות וכי חכמים יגזרו כזאת גזירה?
אכילת ירקות ופירות בשנת השמיטה בישיבה
לק"י שלום למארי. על ירקות ופירות שביעית חל איסור מסחר. בחורי ישיבה הנמצאים בתנאי פנימיה, אינם קונים בפועל את הירקות והפירות הגדלים בשביעית. האם הם יכולים לאכול מירקות ופירות אלו שנקנו מן הסתם לפי היתר המכירה או הקנין המכונה אוצר בית דין ? ובמילים אחרות, האם איסור המסחר הוא איסור בגופם של הירקות והפירות ולכך יש גם השפעה על אפשרות אכילתם, או שהאיסור אינו בגופם של אלו, ולמרות שהאיסור נעשה ע"י אחרים (בעלי הישיבה) אין מניעה על הבחורים לאכול מהם ? תודה למארי על תשובתו, שי.
גת לענין שמיטה וריבוי נשים בדורינו
שלום כבוד הרב!
1. בחצר ביתי שבה אני שומר על הלכות שנת השמיטה, גדל שיח גת. האם מותר לי לגזום מעט מהעלים לצורכי אכילה. האם צריך לשמור על קדושתם? האם צריך לברך במידה ואני עושה מהם סלט עם ירקות נוספים?
2. בשכונה שלנו יש רב צעיר מעדת מרוקו שנשוי ל2 נשים. האם המרוקאים שהושפעו משדרים אשכנזים לא גזרו על העניין חרם? האם לי כבין לעדת תימן שסבי ע"ה היה נשוי ל3 נשים מותר לשאת עוד אישה? האם במידה ויש חרם בארץ אני יכול לעשות זאת בחו"ל?
מה דינו של ערק שיוצר מענבי שביעית לעניין ביעור והפרשת תרומות ומעשרות?
כבוד מו"ר,
כתב מארי ע"ה בשמיטה ויובל פ"ז הע' יז, "לפיכך נראה שהעושה ערק או יי"ש מצימוקים או ענבים של שביעית לא עשה אסור. ולאחר עשייתו אינו חייב לבער את הערק או היי"ש, שהרי הוא כמבוער".
אולם בתשובות מארי שהוציא הרב שלום נגר, חלק ו, עמ' קסג, מתאריך כ"ה בתמוז תשל"ט, וזו תשובת מארי ע"ה, "הלוקח ענבים לעשות ערק נקרא לא נגמרה מלאכתו ואין להפריש לכתחלה אלא אחר גמר מלאכה היינו מן הערק וכו'".
האם ערק זה רק זיעה בעלמא?
האם יש הבדל בין הפרשת תרו"מ לערק לבין שביעית?
האם ייתכן שפירושו במשנ"ת הוא האחרון והוא להלכה?
באילו תנאים מותר ליישר שטח דשא שנפגע בפארק בשנת השמיטה?
חזיר בר משוטט כרסם חלק ניכר מהדשא בפארק.
1 האם יש אפשרות כלשהי ליישר את האדמה לפחות על מנת שהציבור יוכל להשתמש בשטח, בלי לקחת בחשבון את שיקום הדשא?
2 הערה של גנן עם ניסיון: אני חושב שבכל מקרה יצמח שם דשא והשטח לא יהיה ישר...
קדושת שביעית בריחאן
שלום ראיתי במשנת השמיטה ה, הערה א' שאין לריחאן ולהדס קדושת שביעית. והרי הרמב"ם כתב ז, יט שיש לוורד קדושת שביעית כנראה מפני ריחו? בברכה
השקיה באמצעות טפטפת
שלום לכבוד הרב,
1. האם מותר לשתול עצי פרי צעירים קודם לטו באב ולחברם לשעון טפטפת שישקה אותם באופן אוטומטי במהלך כל שנת השמיטה.
2. עד מתי מותר לדשן את העצים הנ"ל
תודה.
שמיטה והוראה לצרכנים
מורנו ורבנו הנכבד. שאלה הציקה לי מאד מאד, בדבר הוראת מורי לקנות בשמיטה יבול נוכרי. האם ייתכן כי התורה תצווה אותנו שנה שלמה לא לאכול מידי אחינו בשרנו, אלא מידי גויים? האם ייתכן שנקנה מגויים בארצנו שהם נוהגים כלפנו בחמס ונחזק ידיהם? (אע"פ שרבנו פסק שמחזקים ידי גויים אך לא באלה עסקינן כנלע"ד) ובאמת איך רבנו כותב לחזק ידי גויים? האם באמת הפקר נפקיר ואין לאל ידינו? ושאלה שניה, האם יש להעדיף לקנות מאוצר בית דין?