נכון, כך פסק רבינו, בהל' גזילה, ג, ט. אבל עיין בשו"ע, חו"מ, שסג, ז, שכתב: יש אומרים כשאין החצר עומד לשכר, דאמרינן דאינו צריך להעלות לו שכר, אם הסירו אפילו דבר מועט, כגון שהבית היה חדש וזה חיסרו במה שהשחירו. אע"פ שאין הפסד אותו שחרורית אלא מועט ע"י מגלגלין עליו כל השכר כפי מה שנהנה...| אמנם צריך לבדוק אם רבינו מסכים עם דעה זו, כי בגמרא ב"ק קבעו ששחרורית הכותל היא בבחינת חסר. השאלה היא האם כדי לא לכפות על בעל החצר שירשה לו לגור או גם כדי לגלגל על הדר דמי שימוש, אם דר בלי רשות. והרי ע"י שימוש בחנייה יש שחרורית. ומה גם שרצה בעל המגרש לחנות רכבו ולא יכל, ומדובר לא בשימוש חד פעמי, אלא באדם שהחנה רכבו שנים רבות ולא עלה על דעתו לבקש רשות מבעל המגרש ולא חשש שמא יחסמנו. זוהי גזילה. ודינו כגזלן שהשתמש בלי רשות שחייב. עיין בשו"ע, יו"ד, קסו, א, שלהרמב"ם אפילו גברא דלא עביד למיגר, והוא דמלוה ודר בחצר הלוה, הוי אבק רבית, וצריך להחזיר אם בא לצאת ידי שמים.