עיסה שנילושה ונאפתה ע"י גויה, האם חייבת בהפרשת חלה כולל ברכה?
מהו המבחן הקובע לחיוב הפרשת חלה מן העיסה, הבעלים של העיסה או הלש אותה?
גוי שנתן מתנה ליהודי עיסה לאחר גילגולה, האם בנסיבות אלה או דומות תתחייב או תהיה פטורה מהפרשת חלה?
שלום
האם לוי שמקבל מעשר ראשון מברך על ההפרשה?אם כן מה מברך?ולמה?
תודה רבה
המקבל לא מברך על ההפרשה. רק המפריש בין אם היה ישראל בין היה לוי. ומברך על הפרשת תרומות ומעשרות.
מהו המבחן הקובע לחיוב הפרשת חלה מן העיסה, הבעלים של העיסה או הלש אותה?
גוי שנתן מתנה ליהודי עיסה לאחר גילגולה, האם בנסיבות אלה או דומות תתחייב או תהיה פטורה מהפרשת חלה?
1. מן המוקף=מכלים הנמצאים בחדר אחד ורואה את כולם האם נחשב כמוקף וניתן להפריש מהם?
ומה לגבי להפריש בעת שהיין נמצא בתוך צינורות המשאבה והפרס ושאר מכונות וגם בכמה כלים והכל בחדר אחד?
2. האם ניתן להפריש תרו"מ מיין שטרם נסחט ומעורב בקליפות, זגין, שמרים וכו? האם היין חייב בשלב זה בתרומות ומעשרות, חשבתי שכן שהלא יכול להאסר משום יין נסך ולכן נקרא כבר יין....
3. האם ניתן להפריש תרו"מ מקליפות שעוד נשאר בהם לחלוחית בכמות מסויימת, על יין שכבר נסחט מאותן קליפות?
האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית? איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן? מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?
האם ישתנה הדין כשמדובר במצה מחיטים או קמח הגזולים? האם הדין קשור לכלל: "מצוה הבאה בעבירה"?
האם יש לעשות הבחנה בין עוגות מסוימות שאולי לא תתחייב עיסתן בחלה?
מהו המבחן הקובע לחיוב העיסה בחלה, האם תלוי בהרכב העיסה או באופן היצירה שלה (אפיה או בישול או משולב)?
באלו נסיבות לא יהיו מיני מאפה חייבים בהפרשת חלה למרות שמקורן בדגנים?
עלי נענע ולואיזה שאנחנו מגדלים בגינה, ומשתמשים בהם לתת טעם בתה, צריכים הפרשת תרו"מ?
באלו נסיבות ניתן לכלול פסולת הצימוקים (השמרים) בקטגוריה של יין ויהיו ראויים להפרשת תרו"מ?
היש הבדל בדין חיוב תרו"מ בין צימוקים שיובאו מחו"ל לבין צימוקים שנרכשו מגוי מפירות א"י?
נגמרה מלאכתן לצורך אכילה והופרשו תרו"מ, האם למרות זאת יתחייב בהפרשת תרו"מ על היין שנעשה מהצימוקים?