מה הכי חשוב בחיים ?
1. יש רבנים שאומרים: אחריות העם מול שלמות הארץ - אחריות העם קודמת. מה זה אומר אחריות העם? האם זה אכן חשוב יותר משליטתנו בכל הארץ?
2. המורה שלי שאלה אותי מה הדבר הכי חשוב בחיים? יש משהו כזה שהכי חשוב מהכל ?
1. איני מבין מה זה אחריות העם. יש לנו, לעם היהודי, להיות עם ייעודי וערכי, ממלכת כהנים וגוי קדוש ואור לגויים. ומימוש ייעודנו זה הוא בעיקר בארץ ישראל, ארץ הקודש, שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, ולכל זרעו. אלא שהשאלה, שיש ואנו מתמודדים אתה, אם להילחם ללא פשרות למען שלימות הארץ או לוותר. גם אם היינו נוקטים להלכה כהרמב"ן שיש מצווה לשחרר את כל שטחי ארץ הקודש, כדי שיהיו בריבונותינו, עדיין היינו צריכים להתמודד עם המציאות הבעייתית של דורנו, שרבים מבני עמנו טרם הגיעו לכלל הכרה על ייעודנו הערכי הנ"ל, מתוך זיקה לארץ הקודש. וזהו הקושי העצום שיש לנו, באי אחדותנו, ובאי יכולתנו להתמודד לממש את ייעודנו.
2. הדבר הכי חשוב בחיים, שהאדם ישכיל באמצעות התורה והמצוות, להיות אדם שנברא בצלם אלקים, ויגיע לדרגת אדם שהוא כמו מלאך.
תכנים לקריאה נוספת
נגן מוזיקה במערת המכפלה
שלום כבוד הרב, אני נגן מוסיקה, וברצוני לדעת אם מותר לי להופיע בשדה מערת המכפלה כגון בחגים (חול המועד) וכיו"ב. והאם יש בזה משום דורש אל המתים.
שאלה נוספת, אודות החתונות שנערכות במערת המכפלה האם זה דבר הולם או שצריך להמנע מזה?
תודה.
תחיית המתים
רס"ג במאמר שביעי של אמונות ודעות דן בתחיית המתים. מעלה שאלה על משמעת ומרי אצל אותם הקמים. תשובתו היא: כן, יהי אז עניין של משמעת או מרי, כי אחרת למה להם גופות, ויהי גמול על משמעם, ויהי יכולת למרי, אך לא יהי מרי בפועל כי לא יחי ה' אלא מי שידע הוא, כי לא ימרה. רס"ג לא מעלה שאלה לשם מה בכלל כל המהלך הזה של תחיית המתים. לעומתו רמב"ם עושה הפוך. הוא שואל מה מטרה של תחיית המתים. ועונה - זה מופת. וממילא לא מתייחס לשאלת משמעת או מרי באותו זמן, כי הרי אם זה מופת, כל ערכו כלפי חוץ, תוכו יכול להיות אף תפאורה, בספו של דבר. אין זה מופת בשום פנים. שלוש סיבות:
גדרי החיוב לשמוע לנביא
בס"ד לכבוד הרב,
הרב כותב שיש חיוב לשמוע רק לנביא שהשתלח לאחרים, אבל נביא שכל נבואותיו הם לעצמו אין לו גדר של נביא שחובה לציית לו. נראה שזה תלוי במחלוקת הראשונים האם יש חיוב לשמוע לנביא גם בדברים שאומר מעצמו. מהתוספות ביבמות צ, ב ד"ה וליגמר וסנהדרין פט, ב ד"ה אליהו משמע שיש חיוב לשמוע לנביא גם בדברים שאומר מדעתו. וראה מנחת חינוך מצווה תקט"ז ולפי"ז אולי יש חיוב לשמוע גם לנביא שלא השתלח לאחרים