סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על תורת חובות הלבבות אשר חיברו רבנו בחיי בן יוסף בן פקודה.
"ספר חשוב זה התפרסם בין הלומדים בזכות דברי מוסריו הנעלים, המרוממים את האדם, ומנתקים אותו מרדיפה אחרי החומר. מטרתו העיקרית היא המוסר והשלמות הנפשית האנושית אשר בלעדיה האדם איננו אדם" (מתוך הקדמת הרב יוסף קאפח לספר)
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של חכמי תימן הקדמונים, כך שבשיעוריו יזכה הלומד להבין את דברי המוסר שבספר וגם את שיטת המחשבה של המחבר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות יחיאל קרואני ור' מאיר קאפח. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
תכנים לקריאה נוספת
הבריאה
האם הרמב"ם האמין בסיפור הבריאה כפשוטו, כלומר התייחס אליו כהיסטורי, או שהתייחס אליו כאלגוריה? ואם התייחס אליו כאלגוריה, הרי שלשיטתו אנו יכולים לקבל את כל התאוריות המדעיות של זמננו (אבולוציה וכדומה), רק אם נייחס להם השגחה פרטית ויד מכוונת? כי הרי כל מי שמכיר, ולו במעט, את שיטתו של הרמב"ם מבין שלו היה חי בזמננו, לא היה מעלה על דעתו לדחות את דברי המדענים שהוכחו במופת, רק בשביל פשט הכתובים..
תודה
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'
מי שנפטרו לו כמה מקרוביו, היש עליו לקרוע מספר קרעים כמספר הנפשות שנפטרו?
אם המשפחה ששכלה את ילדיה ובעלה לאחר שהשלימה "שבעה" על מות אחיה, כיצד תנהג בקריעה?
עקב הטרגדיה האיומה שהכתה בנו, מה מוטל על כל יהודי ירא שמים לעשות ולפעול?
הכרעה באמונות ודעות
לכבוד הרב
1. האם המצוות "לא תסור" "אחרי רבים להטות" וכו' חלות גם על ענייני אמונות ודעות ופרשנות שאין בהם נפקא מינה למעשה? היינו האם סנהדרין גדולה מוסמכים להכריע הלכה בענייני פרשנות ואמונה שאין להם שום נפקא מינה לדינא? (כגון איך יראו הדברים בימות המשיח, האם יש גלגול נשמות, באיזה גיל הכיר אברהם אבינו את בוראו)
2. האם החולק על סנהדרין בענייני אמונות ודעות או פרשנות שאין בהם נפקותא הלכתית יחשב לזקן ממרא שחייב מיתה?