כספי ציבור

אנו נתקלים היום שמותר לגרש אדם מהקהילה "על כל שטות שעשה או שחושדים שהוא עשה". בפוליטיקה: אם הוא מצביע למפלגה אחרת אזי הוא מפר את "מה שפסקו גדולי ישראל". בכשרות: אם הוא שומר כשרות של רשת משגיחים מתחרה אזי הוא "עוכר ישראל". ויש עוד אין סוף דוגמאות מתחומים אחרים. השאלה:
1. באילו תנאים מותר לגרש אדם מביתו, מקהילתו ומהעם היהודי?
2. כנ"ל להחרים אותו?
3. מהם המקורות לכך ?

שלום כבוד הרב!

שלום לכבוד הרב,

שלום רב לכבוד הרב שליט"א ומועדים לשמחה! אימתי אומרים זאת? לכאורה, האם בכל איסור שציבור לא מוכן לקבל עליו לקיימו נעלים עין מתוך הנימוק הזה? היכן יש הרחבות בענין זה? בברכת התורה!

לאחרונה נתקלתי בטענה שלדעת רמב"ם חלק ניכר מעם ישראל לא ראוי לייחס והשקעת זמן מפני רמתם שכלי - מידתי. לטענה זו קיומם מאין תפאורה, רקע עבור יחידי סגולה. אני ניגש דרך קיצוניות: “אל תען כסיל כאולתי, פן תשוה לו גם אתה.”- אין כתוב "אל תען כלל”, אלא "כאולתו", זאת אומרת, יש ייחס שהוא ראוי לו, להבנתי המשמעות הוא: “כסיל שואל לא לעניין ואתה תענה לעניין.” או אף יותר קיצוני: “דע מה תשיב לאפיקורוס."- אפילו לזה יש סוג לתשובה הוא ראוי לה. מכאן, וואדי, עניין הוא של מינון וצורה ולא של העדר ייחס והשקע.

לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. במסילת ישרים שמדבר על הזהירות ישנה הדרכה לעשות/לערוך חשבון נפש יומי, האם יש לכבוד הרב הדרכה בנושא? לדוגמא: שאלות לשאול את עצמי. נושאים בהם צריך לעסוק. זמן לעשות.
ב. חבר שאל אותי האם ללכת בשרוך פתוח זו עבירה ("ונשמרתם מאד לנפשותיכם"), האם שאלה כזו היא מה שקוראים - עצבנות הלכתית, או שהיא בעיה אמיתית?
ג. יש מהר"ל (אולי ב'נתיב התורה') ידוע שאומר שאסור בגיל צעיר ללמוד גמרא עם תוספות אלא בפשט עם רש"י בלבד - ע"מ להשיג ידיעת ש"ס בבקיאות - הוא משתמש במלים חריפות מאד בהקשר לכך. האם לנהוג כך? לפי מה שהבנתי - בתימן לא נהגו כך, האם הבנתי נכון?