שלום לכבוד הרב,
כבר כמעט שנתיים שאני משתדל באופן עילאי להתפלל רק עם מכנסיים ארוכים, וב"ה בודדות הפעמים שנכשלתי בכך. למרות היותי נער אני יודע עד כמה רבה החשיבות, בייחוד אצל קהל עדתינו לנושא, ושרואים תפילה במכנסיים קצרים בזלזול רב. קרה מקרה שהתווכחתי בו עם חבר שלי מה עדיף. אני יצאתי לעשות ריצה. הייתי בטוח שאספיק לחזור הבייתה ולהתקלח לפני תפילת מנחה, אך קרה מקרה, וכשחזרתי מהריצה ראיתי שאין לי עוד המון זמן... לכן החלטתי ישר ללכת להתפלל. עד שהגעתי לביהכנ"ס כבר התייבשה הזיעה, חום הגוף ירד, ונפשית היה אפשר להתפלל, חוץ מהעניין של המכנסיים הקצרים. לאחר התפילה חברי פנה אליי, ואמר לי שהיה עדיף לי להתפלל יחיד בביתי עם מכנסיים ארוכים, מאשר תפילה במניין עם מכנסיים קצרים. חלקתי עליו. החלטנו להביא את הנושא בפני מורה הלכה. כמובן שהחילוק היה בדרכי נועם, ועדיין שנינו אוהבים האחד אם השני בכל ליבנו. אציין שאני אוטוטו בגיל 19, ובמקום מגוריי רב הילדים והנוער מתפללים במכנסיים קצרים, ואף חלק מהמבוגרים.
תודה רבה לרב