תשובה שהגיב הרב לאחד השואלים

1. יש לנו בגינה עץ קלמנטינות. אם אני קוטף קלמנטינה אחת מן העץ על מנת לאכול, האם עלי לעשר? איך?
2. אם אני רוצה להביא לאחי כמות של קלמנטינות מן העץ על מנת שיהיה לו, אני ממלא לו שקית, האם אני חייב לעשר? הוא חיב לעשר? רק כשייכנס לביתו? איך בדיוק ההוראה?
3. אם אמא שלי עושה סלט, והיא מבקשת שאקטוף לה לימון אחד מן העץ על מנת לסחוט לסלט. האם צריך לעשר? איך?
4. אם אני קוטף כמות לימונים שיהיה לנו בבית שלא אצטרך כל רגע לקטוף, איך עלי לעשר?
5. האם תבלינים צריך לעשר? לדוגמא, אני מכין כוס תה, ורוצה לקטוף כמה עלי נענע או לימונית או לואיזה או מרווה מן העציץ בחצר, האם צריך לעשר את זה?

מו"ר הנכבד. מה הדרך הנכונה לנהוג לגבי ההלכה בהנחה של אמה על אמה.
1. ראינו אצל מארי זצ"ל בבית מול הפתח ריבוע אמה על אמה צבוע בכחול. ונדמה שהעידו שהוא קנה את הבית מסוייד, ועשה כך לאחר מכן. מדוע בכחול? האם זה היה מנהג בתימן?
2. אני יודע שעל פי ההלכה אין חובה לקלוף אם קנה בית מסוייד, אלא שאני מעוניין להחדיר בבני ביתי ובאורחים את ההלכה הזו, ועל כן אני מעוניין לקלוף. אפשר?
3. יש שקולפים אמה על אמה, ומגיעים למקום הבטון (האפור) ואז כותבים "ירושלם" או "זכר לחורבן" וזה יפה. ועוצמתי כשנכנסים לבית זה ומיד רואים זאת. מה דעתך על דבר כזה?

שלום כבוד הרב
רציתי לשאול אני מגדל ענבים ולימונים בעציצים במרפסת. ועכשיו צמחו פרי ראשונים. האם הם כשרים?
תודה?

האם האיסור של חדש מצוה התלויה בארץ או שייך בכל מקום לפי מנהג תימן?
תודה רבה.

שלום כבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, לאחר עלייתי ארצה, בקיבוץ שדה אליהו, שמעתי סיפור של כהן שלחם במלחמת ששת הימים וסיפר איך הוא וחבריו חצו את משטח הר הבית ורצו לכותל. וכמה זמן זה לקח לו להבין שהתנהגות הייתה גלותית כי השאיר את העיקר מאחוריו ודבק בטפל הגלותי. בימים אלה נודע לי שמארי חתם על איסור לעלות להר ולהאחז בו, להיות ריבון בו ולא למסור אותו לידי המוסלמים ובאמת הופתעתי לרעה.

שלום לכבוד הרב,
רציתי לחלל כמה שקלים שהיו לי, והיות שלא היה לי כסף בנמצא אמרתי שהמעות יהיו "מחוללים על שקל שיש לי" והתכוונתי שכשיהיה לי שקל הוא ייתפס בקדושתם. האם זה מועיל? את השקלים הראשונים כבר איני יכול למצוא.

לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי הי"ו שלום עליכם! ילמדנו רבנו: בהל' תרומות פ"ה הל' (ב) כת"ר: "אבל במקום שיש בו כהן אין תורמין מן הגרוגרות על התאנים אפלו במקום שדרכן לעשות תאנים גרוגרות". כלומר, משמע מהמלה "אפילו" שבמקום שדרכן לעשות תאנים גרוגרות ואין שם כהן תורם מן הגרוגרות על התאנים. וקשיא לי, שהרי בהלכה הקודמת כת"ר: "ואם רגיל לעשות תאנים גרוגרות תורם מן התאנים על הגרוגרות אפלו במקום שאין בו כהן". כלומר, במקום שרגיל לעשות תאנים גרוגרות לעולם תורם מן התאנים, ואם כן, מה חידש רבינו בהל' (ב)? שהרי מהל' א משמע דלעולם תורמין מן התאנים במקום שרגילים לעשות תאנים גרוגרות ואפילו כשאין כהן.

בקיץ האחרון עבדתי בדואר. האם עלי לעשר מהמשכורת שקבלתי על 3 שבועות, או שמא מעשר כספים נוהג רק במשכורת חודשית קבועה?

כבוד הרב,
שלום וברכה,