אירוח לחג רה"ש תמורת כסף
שלום וברכה. יש לי אפשרות לפנות את דירתי עבור זוג שרוצה להתארח במושב. דירתי סמוכה לדירת הוריי, ולכן אוכל לשהות שם. הציעו לי תמורת האירוח, סכום כסף. האם זה ראוי? ועוד יותר ביום הרת עולם. בברכה, אורן.
שלום לכבוד הרב.
אנחנו ביה"כ בלדי בחג נוצרה בעיה התפללו מנחה וערבית של החג בסמוך. התפללנו מזמור החג של מנחה ואחרי זה קדיש. האם בתפילת ערבית היינו צריכים לקרוא מזמור של החג או לדלג ולקרוא ישר אשרי.
יש פתגם מושכל, "כל שינוי - שָֹנוי". אבל בנסיבות שנוצרו אין טעם לחזור ולומר את מזמור החג.
שלום וברכה. יש לי אפשרות לפנות את דירתי עבור זוג שרוצה להתארח במושב. דירתי סמוכה לדירת הוריי, ולכן אוכל לשהות שם. הציעו לי תמורת האירוח, סכום כסף. האם זה ראוי? ועוד יותר ביום הרת עולם. בברכה, אורן.
שאלתי כבר בעבר אך לא קיבלתי תשובה. אשמח לקבלה כעת. האם לשיטת הרמב"ם "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה". אשמח לקבל מקורות לעיון. ברוך תהיה.
יום ששי, ה' תשרי תשע"ט
היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?
האם היתר המלאכות בשבת לצרכי היולדת תלוי בבקשתה של היולדת או תלוי בהתייעצות עם רופא?
מאיזה שלב מוגדרת האשה והאם שלושת הימים הראשונים נספרים מעת לעת?
מהו ההבדל העקרוני בין פסיקת הרמב"ם לבין פסיקת השו"ע ומדוע פסק הגר"ע יוסף שלא כשו"ע?
שלום לרב
רציתי לשאול לגבי תימנים שנוהגים לתקוע בתפילת מוסף בחזרת הש"ץ לאחר התקיעות מי אומר את היום הרת עולם התוקע או שליח ציבור?
לק"י למו"ר השלום והברכה. א. מה הפשט של המשנה "תשובה תולה" וכו' וכ"פ בהל' תשובה. ב. לאיזה צד היו"ד שבתפילין צריכה להיות לצד הגוף או כלפי חוץ? ג. מדוע רבנו גורס תלמיד חכמים ולא תלמיד חכם ביחיד? ומהו ההבדל בין תלמיד חכמים לתלמידי חכמים? ברוך תהיה מכל העמים
שלום למרי. ברצוני לשאול האם לדעת הרמב"ם ראש השנה הוא יום הדין? לאור פירושו של מרי יוסף למשנ"ת המושגים מעט מעורפלים, אך בכל זאת אבקש ראשי פרקים לנושא זה.... כי כתב מרי "יום דין... אם נניח כי הוא רה"ש", ומדוע השתמש במילת "נניח"? וכן כתב, כי לדעת רבנו ישנו יום דין אחד או בראש השנה או בעת המיתה, ומתי אם כן אותו האחד? או שמא לפי ראש דברי הרמב"ם, נוכל לדון כי כל יום ויום הוא יום דין? ואז השאלה מתעצמת יותר. ושמא הצורך ברה"ש במשמעו הרווח כיום דין, נצרך מבחינה אמונית - המונית וד"ל. אודה על הפירוט בעניין זה.