צום יום כיפור בהריון
שלום כבוד הרב!
אני בחודש שישי בהריון.. ברוך ה' אני מרגישה טוב, אך זקוקה לשתייה מרובה.
רציתי לשאול מה הדין לגבי שתיית מים ביום כיפור? האם מותר לשתות בשיעורים מלכתחילה או רק כאשר מרגישים לא טוב?תודה רבה!
האם הדלקת נר של חג צריך בברכה. והאם צריך גם בחג שני צריך להדליק נירות. אנחנו נוהגים לפי נוסח בלדי
לפי מנהגנו אין מדליקים נרות לכבוד יו"ט לא ראשון ולא שני. והרוצות להדליק, תדלקנה בלי ברכה. אבל חבוה להדליק נרות שבת, ביו"ט שני, לכבוד שבת, ובברכה. וביום כיפורים השנה, המשמש ובא, הואיל וחל בשבת, חובה להדליק נר ביום שישי לכבוד שבת, ולברך "להדליק נר של שבת". ואין להוסיף יום הכיפורים, כי המדליקים נר ליוה"כ, מדליקים רק מכח מנהג, ואין מברכים על המנהג.
שלום כבוד הרב!
אני בחודש שישי בהריון.. ברוך ה' אני מרגישה טוב, אך זקוקה לשתייה מרובה.
רציתי לשאול מה הדין לגבי שתיית מים ביום כיפור? האם מותר לשתות בשיעורים מלכתחילה או רק כאשר מרגישים לא טוב?תודה רבה!
יום רביעי י' שבט (2020.2.5)
10:00-11:00 | ראשון מושב
יו"ר: הרב רואי מרגלית, ר"מ בישיבת בית אל
20:10-00:10 הרב ד"ר דוד מישלוב, ממייסדי ומנהלי 'פורום הרבנים' | דרכי אכיפת התחייבות לסודיות בקבוצות דיון באינטרנט
40:10-20:10 הרב רון אל אהרון, אב"ד נתיבות ורב קהילת שבזי באר שבע | דין מי שפרע ומחוסר אמנה ברשתות החברתיות
00:11-40:10 הרב מנשה מלכה, רב הישוב מלילות, ראש ישיבת 'שומרי הקודש' ואב"ד לממונות | הכלים העומדים לרשות ביה"ד בתביעה
להוצאת דיבה בתקשורת המודרנית
11:00-12:00 | שני מושב
יו"ר: עו"ד משה פרסיק
חל יוה"כ ביום שישי לאבלו מותר לרחוץ פניו, ידיו ורגליו בלבד. האמנם? מה יעשה, אם כן, אבל שגופו מדיף ריח קשה של זיעה? מתי ירחץ האבל הקם מן 'השבעה' בערב יוה"כ אשר חייבים להלכה להוסיף בו מן החול על הקודש? האם רגל אחרי רגל מבטל גזרת 'שלושים', מה ההבדלים בין שיטת רבינו הרמב"ם לשיטת מרן השו"ע?
האם צריך/חייב אדם לפרוט את חטאיו האישיים מעבר לוידויים הכלליים שאומר ביום הכיפורים? אם כן, כיצד נכון לנהוג? להכניסם בתוך הוידוי הכללי או להתודות עליהם בנפרד?
האם מבחינה הלכתית יש ללשכה להוצל"פ דין של ערכאות של גויים או גדר של מוסר?
היש לחשוש שבהעדר קונים מהוגנים מהוצל"פ ישאר התחום פרוץ לאינשי דלא מעלי?
האם ניתן להפעיל את הכלל "דינא דמלכותא דינא" גם בארץ ישראל ?
היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?
שלום לכבוד הרב בראש השנה הקרוב אני נאלץ לשהות בישוב שהמניין המתקיים בו הינו בלאדי אשר נוהגים לתקוע 40 תקיעות. מנהגי הוא שאמי ואנו נוהגים 100 תקיעות אציין שאני רגיל להתפלל במניין זה בשבתות כאשר אני מתפלל לפי מנהגי. בישוב יש מניין ספרדי אולם אם אעבור להתפלל שם המניין התימני יהיה מניין בצמצום (אני עם 2 ילדים מעל גיל 13 ). ואין ברב עם אני בדילמה קשה האם הרב יכול לייעץ לי מה לעשות בברכת שנה טובה