תכנים לקריאה נוספת
מי חייב לשאת בהוצאות הרשויות לחיפוש גופת נרצח?
האם די בענישת החשוד בפשע הרציחה על מעשהו החמור ולכן יהיה פטור מנשיאה בהוצאות הנ"ל?
האם נחשב כגרמא בנזיקין ויהיה פטור מהוצאות וח"ו יהיה בבחינת "חוטא יוצא נשכר"?
מהם הפתרונות שמציעה ההלכה כדי להתגונן מפני גנבים או פושעים הגורמים נזקים כספיים לזולתם?
תשע קולות
לק"י שלום לכבוד הרב,
בהלכות שופר פרק ג' הלכה ו נפסק : "שמע תשע תקיעות מתשעה בני אדם כאחד, לא יצא אפילו ידי אחת". האם כוונת רבנו שכל אחד תקע תקיעה אחרת, כפי שניתן להבין מהלח"מ או שמא כולם תקעו כאחד אותם תקיעות על הסדר ולא יצא משום שתרי קולות לא משתמעי?.
משפט עברי
בס"ד
שלום לכבוד הרה"ג רצון ערוסי
שאלה:
בעיסקת מכר דירה, עו"ד ששומר בנאמנות על כספי הקונה , טרם העברתם למוכר - עד עת בה יעביר המוכר את כל המסמכים הנצרכים על מנת לרשום את העברת הדירה בטאבו על שמו של הקונה.
דא עקא, בטעות טרם קבלת כל המסמכים מהמוכר - עקב שגגה - העביר עוה"ד חלק מכספי הקונה שהיו שמורים אצלו בנאמנות
לקונה, והקונה מתלונן מדוע פעל כך עוה"ד בניגוד למוסכם.
על איזה איסור עלול לעבור עוה"ד אילו ינהג כך?
היש לצום י' לטבת משמעות גם לדורינו? האם על חייל שירה במחבל להיות נידון בדין הפלילי או בדיני מלחמה?
שאל השואל: האם צום עשירי בטבת יש לו משמעות לדורנו או לא?
והתשובה: אכן השאלה מתבקשת כיוון שהנימוק שהרמב"ם הביא לצום עשירי בטבת בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה ב הוא "שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק" ואותו נבוכדנאצר כבר אין לו שום זכר וגם לא אותה בבל ולירושלים כבר היו עליות ומורדות מאז ועד היום.
כיצד על סיעה פוליטית להתנהל עם הסיעות השונות?
סוגיית הבטחות הבחירות והפרתן על ידי מנהיגים ומפלגות צפה ועולה מחדש בעקבות הדרמה הפוליטית שאנחנו בעיצומה בימים האחרונים.
האם להלכה היהודית יש היגד כלשהו בסוגיה אקטואלית זו? את השאלה הזו הצבנו בפני הרב רצון ערוסי, חבר מועצת הרבנות הראשית, רבה של קרית אונו.
להלכה פתרון לתסבוכת פוליטית כדוגמת זו שבה ישראל נמצאת. כך קובע הרב ערוסי: מפלגה שלא עומדת בהבטחתה תיפסל ותוחלף בבאה אחריה. חייבים מידה של 'האמת והשלום אהבו' במסגרת הפוליטית ושמירה על כבוד עם ישראל.
האם מותר להשתמש בדאודורנט ביום הכיפורים כשסובלים מריח רע?
שלום, רציתי לדעת מה הדין של דאורדורנט ביום כיפור. הבנתי שיש שמקלים בזה
"זכות הציבור לדעת", האומנם בכל עת וללא הגבלות?
מהם הקווים האדומים שיש לשמור ע"מ שלא לערער את הסדר החברתי בבחינת: "לית דין ולית דיין"?
מהו הרציו הטמון במשפט התורה בדרכים שמציע לשיפוט אישיות בכירה שסרחה תוך העמדת פתחי תשובה לאותה אישיות?
האם ההסתערות התקשורתית במסווה של "זכות הציבור לדעת" יכולה להחליף את מוסדות השיפוט?
כיצד מונין את 3 הימים לאחר הלידה ע"מ לקבוע מעמד היולדת לענין הפטור מצום יוה"כ?
היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?