יום ה30 עליה לקבר
אבי נפטר ביום ד בכסלו נקבר בלילה ב10 בלילה מתי אמורים לעלות לקבר? באיזה תאריך בדיוק עברי עולים
אשמח לדעת האם ישנה בעיה כזו או אחרת גם לאלה שנוהגים מנהגי אבילות בימי העומר לעבור לדירה חדשה בימי העומר?
אם אין להם דירה אחרת, ואם העיכוב בכניסה לדירה החדשה יגרום להם הפסד כספי, שכירות וכיו"ב, בודאי שייכנס, כי זה רק מנהג בעלמא. אבל רצוי תמיד לשאול מורה הוראה שיאזן בין המגמה שלא יזלזלו במנהגים ובין כוחא דהיתירא עדיף.
אבי נפטר ביום ד בכסלו נקבר בלילה ב10 בלילה מתי אמורים לעלות לקבר? באיזה תאריך בדיוק עברי עולים
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.
שלום כבוד הרב. מתי נכון לפי הנהגה של תימנים לעשות הזכרה בשנה הראשונה לפטירה? ב11 חודשים או שנה מלאה-12 חודשים? תודה רבה
מהם התנאים להטמנת הנפטר בארון ע"מ שתחשב לקבורה?
האם בניית קברים ברבי קומות יכול לשמש פתרון הלכתי למצוקת הקרקעות בארץ ישראל?
מה מעכב לחזור לשיטת הקבורה במערות כפי שנהגו גדולי האומה וחכמיה התנאים והאמוראים?
לכבוד הרב רצון ערוסי הי"ו אני מתגורר כרגע במושב תימני בדרום הארץ. נתקלתי כפעמיים בתופעה שמוזרה לי ואודה לרב אם ייתן לי תשובה חד משמעית עד כמה שניתן. כידוע בעדותינו כאשר ישנם " אבלים" מתפללים אצלם. במושב שאני מתגורר, התפללתי בבית האבלים תפילת שחרית. בימי שני וחמישי הם אינם מוציאים ספר, אלא אחר תפילת עמידה מתחילים ישר "והוא רחום". עד כמה שלמדתי ישנם 3 אפשרויות:
1. שהאבלים יבואו להתפלל בבית הכנסת בימים אלו.
2. שיביאו ספר תורה לבית האבלים.
לק"י
יורינו רבינו
כאשר הרמב"ם פוסק בהלכות אבל שחייב אדם להתאבל על אשתו הנשואה. האם הכוונה להוציא מאשתו הארוסה או דווקא הנשואה לו ע"י חופה וקידושין? האם מה שהם מכנים "ידועה בציבור" תיחשב לדין זה כנשואה ע"י ביאה שכן הם מנהלים את חייהם בשותפות לכל דבר כבעל ואשה?
ומן השמים ישלמו את שכרו
לכבוד הרב שלום וברכה במשנה מ"ק פ"ג הל' ז כתוב: "ואין מברין אלא על המטות הזקופות". האם הכוונה שהאנשים שמברין יושבין על מטות זקופות והאבלים על הארץ או שגם האבלים יושבין בחוה"מ על מטות זקופות? ואם התשובה היא שהאבלים יושבין על הארץ הרי כתב הרמב"ם שאין אבילות במועד?
בתודה ובברכה
מצד אחד אומרים הלל בתפילה ובברכת המזון, שזה סימן לשמחה, ומצד שני מראש החודש הזה מתחילים סימני צער והגבלות.
אם כן, האם יש לשמוח ביום זה, או שיש להיכנס לעצבות?
שלום לכבוד הרב שמעתי את שיעורך באתר נצח ישראל בנוגע להקמת מצבה. מחילה מכבוד הרב אך יש לי קושי, חילקתי בין מצבה לזכר מקרה מסויים כמו שהחילונים עושים שזה אסור לבין מצבה על קבר צדיק שזה מותר מהסיבה שהצדיק הוא העיקר ולא המצבה, אך יש כאן קושי, גם אצל המצבות של החילונים המקרה הוא העיקר ולא המצבה. כלומר, זה שהחיילים נהרגו זה המקרה ובגללו מתקבצים ליד המצבה שבנו לכבודם ממש כמו שבאים למצבה של צדיק שבנו לכבודו. האם הרב יכול לפתור לי את הקושי?
מהו מקור הפסק של מרן השו"ע שכהן אבל יצא מבית הכנסת טרם שיכריזו "כהנים", למרות שלא נזכר בפסקי הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש?
האם חכמי תימן סמכו ידיהם לגמרי על פסקו זה של מרן השו"ע, ומה היו תגובותיהם?
מה כוחו של מנהג לעקור חיוב עשה מן התורה למרות שלא נזכר בתלמוד ובמיוחד לאור התמיהות הרבות שהינו מעלה?
ל"קי לכבוד מורנו ורבנו
1. האם מותר לאבל עצמו לקבור את אביו
2. האם יש לעלות לבית הקברות בסוף השבעה או השלושים או השנה או בימיי כיפור
3. בהלכות תעניות כותב רבנו שהולכים לקברי צדיקים מה הביאור להלכה זו
4. האם מותר לומר תהילים או משניות ליד הקבר
5. מחלל שבת בפרהסיה ויש לו יום השנה לאביו האם יכול להיות שליח ציבור או לחילופין לומר קדיש ועלינו לשבח