חל יום השישי לאבילות בערב החג שהוא גם שבת, האם רשאי האבל להתרחץ בשבת לכבוד החג?
אבלים שחל עליהם גזירת שלושים, האם נתיר להם בנסיבות אלו לרחוץ אף ביום השבת?
מתי מפעילים את הכלל: "מקצת היום ככולו", האם דווקא ביום השביעי לאבילות או אף בשאר ימי האבל?
מי שהכין כל האוכל מערב יו"ט, האם צריך לעשות עירוב תבשילין עם ברכה או אין צורך?
מה דעתך ומה דעתו של מארי?
אפילו שהכין הכל, יעשה עירוב תבשילין בברכה.
אבלים שחל עליהם גזירת שלושים, האם נתיר להם בנסיבות אלו לרחוץ אף ביום השבת?
מתי מפעילים את הכלל: "מקצת היום ככולו", האם דווקא ביום השביעי לאבילות או אף בשאר ימי האבל?
א. רבנו כותב בהלכות סוכה: "אבל דופן שלישית לא יעשה אותה בכלים ביום טוב לפי שהוא מכשיר הסוכה ואין עושין אהל עראי ביום טוב". האם הכשרת הסוכה לישיבה בחג היא הבעיה ואסור להכשיר סוכה פסולה ולפסול סוכה כשרה ביו"ט גם אם אינו בונה כלום או שבכל מצב עשיית דופן שלישית ואפילו בבית נחשבת עשיית אהל עראי ואסורה בשבת ויו"ט?
האם רשאים לסגור את ברז הבלון גז ביום טוב? זה גרמא?
שלום לכבוד הרב
האם מותר להדליק אור ביום טוב מעיקר הדין ומה נוהגים היום
תודה
אם אדם לא מתכוון לבשל מיו"ט לשבת, כי הכל מוכן לפני כן חוץ מהדלקת נר שבת ויו"ט. האם צריך עירוב תבשילין בברכה. למה? האם זה לא ברכה לבטלה? כי הרי הוא לא עושה כלום...
מועדים לשמחה,
האם מותר לצייר בחול המועד? המדובר הוא על אדם שאינו צייר מקצועי, המצייר בעפרון או בפחם ע״ג נייר לשם תרגול והנאה.
והאם יש הבדל אם מדובר בשרבוט לצורך הנאה או ציור אומנותי (לא למכירה, לשימוש עצמי)?
תודה!
אם חס ושלום נפל ספר תורה תוך כדי הקפות. האם צריך לעשות קריעה מיידית ביום טוב?
והאם צריך לעשות תענית, ולמי, האם רק מי שראה את זה, או כל המתפללים בבית הכנסת?
האם יש לברך על הדלקת הנרות בערב יום טוב? האם אישה שבעלה מעדה אחרת צריכה לקבל את הנהגות עדתו לעניין תפילה, הדלקת נרות וכד' כלומר הלכות שנוגעות לה ולא להנהגת הבית?
מדוע נחלקו הפוסקים בפרוש שיטת רבינו הרמב"ם בנושא זה?
מהן הראיות של חכמי תימן הסוברים שאין חובת קיום סעודה שלישית ביו"ט?
האם בפסיקה לא ברורה בנושא זה, ניתן להסתמך על הכלל: "פוק חאזי מאי עמא דבר"?
אני ואשתי עוברים לחו"ל למגורי קבע (אולי נחזור בעתיד).
אנו נוהגים לפי מהרי"ץ.
רציתי לשאול לגבי החגים,
האם עליי לנהוג יום או יומיים?