צורת פת
בספר ברכת משה מופיע:
לחמית - ברכתה מזונות. ואם קבע עליה סעודה - ברכתה המוציא.
השאלות שלי:
א. מדוע, שהרי צורת פת עליו ואיננו שונה כלל ממצה של לפסח, כעין מצה מוקטנת.
ב. האם המוציא מתייחס רק ללחם שאנשים אוכלים אותו כסעודה ולא כנשנוש?
ג. מה יש לו 'צורת פת' לארוחה ומה לא?
ד. מה זה "צורת" פת, האם צורה גיאומטרית, או צורה=מהות, כלומר מאפה שמשתמשים בו כמו פת?
כל פת שמוכרים בחנות בשם פת, פת רכה, פת קשיחה (קאמז), ובני האדם קוראים לה לחם, והמצות הם לחם קשה, מברכים המוציא.
אבל לחמית וביסקויטים, בייגלה וכיו"ב, אין קוראים להם לחם, או פת, ולכן ברכתם מזונות, אלא אם קבע עליהם סעודה.
תכנים לקריאה נוספת
ברכות השחר
כבוד הרב שלום,
אם אדם לא ישן כל הלילה, האם צריך לברך ברכות השחר שמגיע זמן שחרית??
תודה מראש.
מה דין יין שהוסיפו לו רכז ענבים מבושל לעניין קידוש, הבדלה וברכה?
ייו שאינו מבושל ואינו מסוכר, אך הוסיפו לו מעט רכז ענבים להמתיקו, ולכן הוא רק יין 'חצי יבש'. הרכז עצמו כמובן מבושל.
א. מה דינו לקידוש?
ב. מה דינו להבדלה?
ג. מה תהיה ברכתו לפי שיטת מארי?
כיצד קובעים קביעות סעודה לברכת המוציא ולאכילה בסוכה: לפי הכמות או הכוונה?
שלום רב. שמעתי את דברי הרב המוקלטים באתר בעניין 'קביעות סעודה' לעניין ברכת המוציא וכיו"ב. מהם הובן שהרב כרך את עניין שיעור ביצה יחד עם כוונתו שזו ארוחתו. אולם ,לענ"ד, מדברי רבנו ובעקבותיו מארי בהערתו בהל' סוכה פ"ו, הערה יד, משמע שעניין הכוונה יש לו נפקות רק מכזית עד כביצה מעט או יותר ואילו על שיעור יותר מכביצה [ושליש] גם אם לא כוון שזו לא תהיה ארוחתו - נחשב קביעות סעודה. ילמדנו רבנו
ברכה על טבאק הרחה
לרב השלום והברכה! לא ראיתי שמברכים על הטבק שמריחין בו ולכאורה אין סיבה שלא לברך ובכף החיים ובאור לציון כתבו שהמנהג לא לברך כי אין לו עיקר או שעשוי מחומרים מלאכותיים. אבל מאובנתא דלבא נראה שאין רבנו מסכים לדעתם לפי טעמיהם, אך לא מצאתי מקור מפורש על כך כי גם מהרי"ץ א, קפ לא התייחס לשאלת הברכה, ולא בשו"ת דברי חכמים סי' כ ואף לא בברכת משה לרב אשואל (ועל האחרון קצת תימה) וגם לא בדברי מארי ואפשר שלא שנא מכל מיני הקטורת והאבקות משרפי קוצים ועלים ומיני מוגמר המובאים שם בהלכות שברכתן עצי בשמים. הדן לפניו ע"ג קרקע נהוראי יהב ירושלים
היכן מברכים ברכת המזון כשמתכוונים מראש לאכול תוך כדי הליכה בדרך?
מה הגדרים לברכה לאדם ההולך בדרך ואוכל, שנע ממקום למקום (מצד שינוי מקום, היכן יברך ברכה אחרונה - האם מחויב לחזור למקום בו התחיל? וכו') או שמא הדבר אסור מלכתחילה...
האם כלי תחבורה נחשב מקום לעניין זה?
אם אפשר אשמח אם הרב יזכיר את המקורות...
ברכת המזון
לכב הרב האם יוצאים בברכת מזון שנוסחה באופן אישי ולא כמקובל
נטילת ידיים
האם לפי רבנו מותר להתיז את הידיים לאחר נטילת ידיים ולנער מהם את המים בטרם הניגוב?
ברכה
בס"ד שלום עליכם כבוד הרב!!!
אני שותה או אוכל מזונות, ירקות, פירות. הוזקקתי ללכת לבית הכסא להתפנות.
1. האם שאני חוזר לשולחן צריך לחזור ולברך עוד פעם? אכלתי מזונות או שתיתי בבית סגור. יצאתי מהבית למספר דקות ספורות ואני עומד תחת השמים.
2. האם צריך לברך עוד פעם שאני חוזר הביתה?
היש לחשוש להוצאת שם שמים לבטלה בהשמעה חוזרת של קלטת תורנית? האם הקלטה חדשה על הקלטה קיימת אסורה משום מחיקת שם ה'?
האם מותר למלמד לחזור ולהגות את שם ה' עד שיקלוט התלמיד?
באילו נסיבות חל האיסור למחיקת שם ה', ומה דינו של שם ה' שנכתב בחומר כתיבה נסתר?
האם מותר למכור ס"ת לקונסרבטיביים, האם ניתן להשוות זאת לאיסור מכירת ס"ת כשר לקראים?