יום טוב שני של גלויות

לק"י הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב, אני מתקשה במונחים מועדים, מועדות, יום טוב. לא הצלחתי למצוא הגדרה עקבית וגם איני מצליח להבין מדוע יש כפילות מונחים לאותו מושג (לכאורה): בהלכות תפילה: ה,טז [טו] מנהג פשוט בכל ישראל, שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדות, ולא בראש השנה, ולא בראשי חודשים ובחנוכה ופורים, ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים, ולא בערבית שבכל יום. ויש יחידים שנופלין על פניהם, בערבית. וביום הכיפורים בלבד, נופלין על פניהם בכל תפילה ותפילה, מפני שהוא יום תחינה ובקשה ותענית. 'ראש השנה' מפורט למרות שכבר פורט 'מועדות'. משמע מכאן שאין ראש השנה נכלל במועדות (אחרת לשם מה פורט בנוסף ?).

שלום לכבוד הרב.
בביתי השכור אין חיבור לגז לכן אני משתמש בכיריים חשמליות.
1. האם ניתן להשתמש בהן ביום טוב על ידי חיבור לשעון שבת מקומי על השקע?
2. האם ניתן לחבר את כבל החשמל ביום טוב עצמו לשקע החשמל ולשעון השבת שחובר כבר מערב יום טוב? כמובן רק בזמן שהשעון שבת מנטרל את מעבר זרם החשמל. באופן שהמכשיר ידלק חצי שעה לאחר מכן.
3. האם ניתן לקצר זמן פעולה על ידי קיצור שעון שבת ביום טוב - לקצר כמובן ולא לגרום לכיבוי מיידי?
4. האם ניתן להגביר או להנמיך עוצמה בכיריים חשמליות?
תודה

שלום לרב האם הרמב"ם התייחס שבראש חודש לא אומרים שיר של יום וגם לא בית יעקב ומתחילים ישר להתפלל מוסף של ראש חודש? (כמו המרוקאים לדוגמא)

מי שהכין כל האוכל מערב יו"ט, האם צריך לעשות עירוב תבשילין עם ברכה או אין צורך?

מה דעתך ומה דעתו של מארי?

 בשו"ת מהדורת בלאו סימן קכה משיב רבנו לשואל "ומהיות ישראל בעיר מן הערים הקרובות לירושלים באותה העת לא יתחייב, שהיו השלוחים באין לשם, לפי שהיו (אולי) יחידים או היה שם חרום בדרכים, או היו הגוים מונעים השלוחים מלהכנס לאותם מקומות. ואין העיקר בזה הענין אלא המנהג (לב), לפי שכל מקום הקרוב לירושלים עד שיוכלו השלוחים להגיע (לשם), אם היה המנהג אבותיהם תמיד מדור לדור (לעשות) יום אחד, יתמידו בזה, ואם היו שני ימים, יתמידו בזה...".

שלום לכבוד הרב
האם מותר להדליק אור ביום טוב מעיקר הדין ומה נוהגים היום
תודה

אם אדם לא מתכוון לבשל מיו"ט לשבת, כי הכל מוכן לפני כן חוץ מהדלקת נר שבת ויו"ט. האם צריך עירוב תבשילין בברכה. למה? האם זה לא ברכה לבטלה? כי הרי הוא לא עושה כלום...