כספי ציבור - שאלה דחופה
לכבוד הרב שלום. אני מתנצל על האריכות, פשוט חשוב לי לפרט את העובדות של המקרה. ברצוני לשאול שתי שאלות נפרדות:
העובדת זרה של אמא מבקשת לחזור לביתה בעוד מספר חודשים לאחר טיפול טוב ומסור לאמא
היא מציעה את אחותה שתחליף אותה.
אחותה מטפלת היום באשה מבוגרת בדרום הארץ
לאחותה לא נעים להיות שם, ולא מתוגמלת על העבודה שעושה לדעתה
ומבקשת לעזוב את המשפחה הנוכחית שאצלה היא עובדת כעת
האם אני יכולה לבקש בלי לחשוש שאני גורמת צער למשפחה אחרת, מחברת הסיעוד שלנו, את האחות שתבוא להחליף את העובדת של אמא כשזאת תעזוב?
אם העובדת הזרה תציע לאחותה, לא בשמכם, ואחותה תפנה אליכם.
ואם לא תציעו לה שכר מעל המקובל - מותר.
כי זכותה לעבוד במקום שטוב לה.
לכבוד הרב שלום. אני מתנצל על האריכות, פשוט חשוב לי לפרט את העובדות של המקרה. ברצוני לשאול שתי שאלות נפרדות:
לק"י שלום לכבוד הרב!
לעיתים אנו מתארחים בשבת אצל משפחה מסוימת, אולם לנים בבית של משפחה אחרת כאשר בעלי הבית אינם נמצאים (כמובן שזה ברשותם ובידיעתם). השאלה שלי: האם מותר לנו לעיין בספרים הנמצאים בספרית הבית בו אנו לנים? והאם יש הבדל בין ספרי קודש לספרי חול?תודה רבה!
בס"ד לכבוד הרב שלום! אני עובדת בד"כ 4 שעות ביום כסייעת לילד בבית ספר, ומשכורתי משולמת ע"י קרן מסוימת הקשורה לעירייה. ביום שישי אני עובדת כמזכירה באותו בי"ס ואז משכורתי משולמת ע"י העיריה. היום באתי לביה"ס והתלמיד לא הגיע (לא ידעתי מראש שהוא לא יגיע), אבל הייתי בבי"ס 4 שעות והחלפתי את המזכירה לשעתיים בערך ועשיתי עוד כל מיני צילומים וכד'. שאלתי היא: האם עלי לדווח על שעות אלה בדו"ח שאותו אני ממלאת כדיווח על עבודה עם הילד? ואם לא כיצד עלי (אם בכלל) לדווח על שעות אלה? (את השעות שאני עובדת כמזכירה בימי שישי אינני מדווחת)
תודה ויום טוב!
האם יש יחוד בטרמפים, במיוחד ביישובים בהם קשה מאוד לצאת מהיישוב בדרך אחרת ואין תדירות גבוהה של תחבורה?
בס"ד שלום לכבוד הרב המרא דאתרא של קרית אונו.
א. לאחרונה הציע לי אבי לפנות לרב מסויים מירושלים. אותו רב עזר בעבר לקרוב משפחה שלנו להתחתן. כלומר עזר לו להתגבר על קשיים שהיו לו, ושהפריעו לו להתחתן. ברוך ד' קרוב המשפחה התחתן והקים משפחה לתפארת (כנראה בעקבות הייעוץ שקבל מאותו הרב). פרט נוסף שנודע לי הוא כי התנאי הראשוני בשביל שאתקבל לשיחה עם אותו רב, הוא לשלוח לו כתב יד (כנראה יש לאותו רב רקע פסיכולוגי). קרוב המשפחה מכיר את הרב הנ"ל, וכאמור הוא עזר לו.
א. האם להסתמך על המלצת קרוב המשפחה, וללכת לרב?
לפני כשנה"שתלתי שיח בננה בחצר המשותפת. אציין שאני הדייר היחיד שמטפל בגינה הציבורית ומשקיע מזמני בנטיה ובטיפול. כיום הבננה הוציאה פרי.
רציתי לדעת האם אני יכול לקחת לעצמי את האשכול? אציין שלענ"ד השכנים לא הבחינו בכך"המקום נסתר" ולא הביעו את דעתם על רצונם בפרי.
לכבוד הרב,
ידוע איסור "אונאת דברים" - שלא לצער את חבירו. אלא שצער הוא בעיני המתבונן, ומה שמצער את פלוני לא יצער את אלמוני. על כן אני שואל היכן ניתן ללמוד גדרים מדוייקים למצווה זאת, ומה המבחן לצער - מבחן אובייקטיבי או סובייקטיבי? נביא כמה דוגמאות:
1. ראש העיר קיבל החלטה לסלול כביש במקום מסויים, וראובן הצטער מכך מאד. ראש העיר עבר על איסור אונאת דברים?
2. שמעון הצטער מכך שבאסיפת בית הכנסת הרוב לא קיבל את עמדתו, ונפגע עד עמקי נשמתו. האם כולם עברו איסור אונאת דברים בכך שלא קיבלו את עמדתו?
שלום הרב, יש לי בלבול בהשקפה בנוגע לתורה ועבודה, מצד אחד חז"ל אומרים:"תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" וכן בעוד מקומות, רואים גם שהתנאים עצמם עבדו במלאכות שונות כמו ר' יוחנן הסנדלר וכדו' וגם אבותינו בתימן כפי שראיתי בתשובות הרב שילבו תורה ועבודה, כאשר התורה עיקר והמלאכה טפל, וכל זה לכתחילה, אך יש שאומרים שהיום בתקופתינו שיש הרבה פריצות וקלקולים עדיף שהבעל ישב וילמד ורק אם ממש אין ברירה שיצא לעבוד מעט, שאלתי מהי הדרך הנכונה לנהוג בה?
בס"ד כשחניתי יש סיכוי שנצדמתי לרכב למרות שזה לא נראה כך ואם היו שואלים אותי היה מרחק מהרכב החונה, לא לקחתי סיכון ולא המשכתי בחניה לאחר שירדתי מהרכב ראיתי שיש באיזו פינה של הרכב השני שריטה, אני לא יודע אם הרכב שלי היה באיזור של השריטה הזאת ואם זה ממני.. מה עליי לעשות? הרי אולי השריטה הגיעה ממישהו אחר והוא ינסה לתפוס על זה טרמפ?
שלום כבוד הרב,
בפרשת הרב אלון קם "פורום" שאינו בית דין, ולא הוסמך לכך, וגזר בלא משפט את דינו של הרב אלון, בין השאר ע"ס הודאתו. שאלתי: למי יש רשות לעשות זאת? מדוע הם לא פנו לרבנות הראשית? כל אחד עושה לו "פורום"? האם יש משקל להודאת אדם. הרי בכ"מ למדים שאין אדם משים עצמו רשע? הדברים האלו זועקים לשמיים, חילול השם גדול שלא היה כדוגמתו על ידי אנשי תורה (מזה ומזה) ואני לא יודע את נפשי האם הדבר נעשה כראוי או לא? בהערכה